Blue Jeans

2- momma said it's good

*פלאשבק- 1999*
״לנה, את רוצה לשתף אותנו?״ הרגשתי מובך בשבילה
״אני לנה, אני בת שש עשרה,״ היא מלמלה כמה מילים ״הממ, אני.. ניסיתי להתאבד״ היא לחשה אבל קולה הרך הדהד מהשקט שהיה בחדר
״אם את לא רוצה לספר את לא חייבת כרגע״ הוא אמר כשראה את עינייה המשוטטות של הילדה המסכנה
״לא! אני חייבת.. אמא אמרה שזה טוב״ היא מיקדה את מבטה בריצפה ״אחי הגדול הכה אותי ונעל אותי בארון למשך ימים״ עינייה סוף סוף הופנו קצת קדימה ״לא היה לי למי לספר. אחרי כמה שבועות אבא שלי עזב את הבית ואז..״ היא השתנקה אבל הכריחה את עצמה להמשיך ״א-אח שלי ניסה לאנוס אותי״ היא מלמלה ודמעה. השתנקות עברה בין האנשים המצולקים בעצמם. היא ניגבה את עיניה והתעשתה ״הוא נעל אותי שוב בארון ואז ניסיתי לשרוף את הבית.. יחד איתי, ואמא שלי חזרה הבייתה. זהו״ פתאום שמתי לב לצלקות הכוויה על ידייה
״תודה לך לנה אממ.. הארי?״ הוא ראה את ידי המורמת
״אני גם רוצה לשתף״ הסתכלתי על לנה והיא הסתכלה עליי בחזרה וברחה ממבטי. אני חושב שהפחדתי אותה. המשכתי להשפיל את מבטי. ״אני הארי, אני בן תשע עשרה,״

*סוף פלאשבק*

״את.. אוהבת אותי?״ היא הורידה את ידיה ממני ורצה ״לנה! חכי, אל תברחי!״ צעקתי שהיא הייתה רחוקה מידי כדי שארוץ ״אני אוהב אותך גם״ לחשתי