****2007****
כשלנה ואני החלטנו להיות ביחד האהבה שלנו גדלה. אהבתי אותה יותר מהכל. כל פעם שנגעתי בה הרגשתי שאנחנו משלימים אחד את השני, אהבתי להחזיק ולחבק את גופה הקטן.
ניסיתי להמשיך ולכתוב את הספר שאני עובד עליו לצלילי מוזיקה. לנה, שהתעסקה בדבריה, התחילה לרקוד באיטיות ובעיניים עצומות, כאילו לא מודעת ליופיה. באתי מאחוריה שזרועותיי על מותניה וזזתי בקצב של השיר ביחד איתה.
"הסוודר הזה מתאים לך, הוא יפה מאוד" היא אמרה
"את מתאימה לי יותר" השבתי והורדתי את הסוודר בחיוך וחיבקתי אותה כמו שאני תמיד עושה
ככה רקדנו כל הלילה בחדר הקטן, בלי דאגות.
הדאגות התחילו שהיא יצאה כל לילה
"זה בסדר, בייבי" אמרתי לה כשהיא חזרה אלי עם מבט מרוחק ודמעות בעיניים. אבל בכל פעם שהיא יצאה מהדלת חלק ממני מת.
"בבקשה, תגיד לי מה לא בסדר, הארי, אני יודעת שמשהו לא בסדר!" היא אמרה ששנינו ישבנו במיטה, מוכנים לישון.
"אוקיי... אני רק חושב שזה לא מספיק, כלומר את כל הזמן בורחת, אני רוצה יותר." הוצאתי ולא הצלחתי לקרוא את מבטה.
היא חייכה שוב את חיוכה המזויף, עלתה עליי והתיישבה על יריכיי לפני שהורידה את החולצה שלה והתחילה לנשק אותי בצוואר.
לא הפסקתי אותה, אהבתי את הנשיקות האלה. אבל לא על זה חשבתי שאמרתי לה שאני רוצה יותר.
YOU ARE READING
Blue Jeans
Fanfictionסיפור קצר על שני ילדים שנפגשו. הסיפור כולל את הארי סטיילס ומבוסס על שיר של לנה דל ריי ״blue jeans".
