*פלאשבק- 1999*
״היי״ נגעתי בכתפה והיא קפצה
״מ-מה אתה עושה פה?״ היא שאלה בעינים פעורות
״סתם.. יצאתי לסיבוב, אני אוהב את הים בלילה״ קצוות שפתיה התעגלו לחיוך קטן
״גם אני״ היא הפנתה את פניה חזרה לנוף של הים והתיישבתי לידה מחקה את הדרך שבה היא מחבקת את הרגליים,
״בלילה הוא נראה כל כך רגוע״ היא אמרה
״הוא כחול יותר״ המשכתי
״כהה יותר״
״אני הארי, וסליחה שהבהלתי אותך״
״לנה. אתה רוצה קצת?״ היא הגישה לי משהו שהיא עישנה, סמים. אפילו לא ראיתי שהיא החזיקה את זה.
״את לא נראית כמו מישהי שמעשנת סמים.״
״לפעמים, כל מה שאני רוצה זה להתמסטל בחוף הים, זה הדבר הכי מרגיע שיש״
*סוף פלאשבק*
אחרי עשרים דקות הגעתי למקום של שני סלעים גדולים שיוצרים חוף קטן וניגשתי למקום לאט.
היא ישבה שם. נגעתי בכתפה והיא הסתובבה במהירות, היו סימנים של דמעות על לחייה וריסייה היו רטובים.
״אני מצטער״ אמרתי והתיישבתי לידה ששנינו יחפים והמים מדגדגים בקצות אצבעותינו
״על מה?״ היא סובבה את ראשה
״שלא אמרתי לך את זה בחזרה״
״אתה לא צריך להצטער, זה לא אשמתך״ היא קברה את ראשה בברכיה
״אבל אני כן אוהב אותך״ היא הרימה באיטיות את ראשה שדמעות חדשות זולגות על פניה
״זה לא נכון״
״זה נכון. אני אוהב אותך הרבה זמן. אני מצטער שלא אמרתי לך את זה קודם, הרבה קודם.״ היא חייכה
YOU ARE READING
Blue Jeans
Fanfictionסיפור קצר על שני ילדים שנפגשו. הסיפור כולל את הארי סטיילס ומבוסס על שיר של לנה דל ריי ״blue jeans".
