סיפור ערסים ~ מאיה ואלירן

~14~

בתמונה יש את הדמויות הרגילות(מאיה,מיה,דור,מאור וכו'), אני רק שיניתי יש תמונה של חלק הדמויות שמוזכרות בפרקים קודמים ועם לא אז הם יופיע בסיפור סליחה על החפירה
~נקודת מבט מאיה~
אלירן הסתכל עלי במבט של 'למה לעזאזל קפצת מהחלון עכשיו?' אלירן הכניס אותי לבית שאני בתוך ידיו,מאור הסתכל עלינו רץ והרים אותי על ידיו וחיבק אותי עד שלא נתן לי לנשום "אוויר חייבת אוו..יר" אמרתי תוך כדי שיעול "פעם אחרונה שאת קופצת ככה מהחלון הבנת?!'' מאור אמר עם אצבע נוקפת ואני הנהנתי "יש לך רבע שעה ואז את באה איתנו" אחד השוטרים אמר "מהזתומרת רבע שעה?לאן היא הולכת?" אלירן שאל חיבקתי אותו והשפלתי את מבטי,מאור הסביר לאלירן את הכל ואני הלכתי לארוז.
הוצאתי את בגדי מהארון בעצב,עם היה לי אומץ הייתי בורחת מהידיים של אלירן ורצה,לא יודעת לאן אבל פשוט רצה,
אלירן נכנס חיבק אותי הרים אותי והניח אותי על המיטה והתיישב לידי "תבטיחי לי שאף פעם לא תשכחי אותי" אלירן אמר "בתנאי שגם אתה מבטיח" אמרתי לו "מבטיח" "מבטיחה" וישר אלירן נישק אותי, איך אני ישרוד בלי השפתיים האלה במשך מי יודע כמה זמן באמצע הנשיקה השוטר נכנס ''הורס שמחות" אלירן לחש וגיחחתי "בואי אנחנו יוצאים" השוטר אמר ויצאתי לא לפני שנישקתי את אלירן וחיבקתי את מיה ומאור,
נכנסתי לניידת וראיתי איך כל האזור שגדלתי בו פשוט נעלם,
פתחתי את הטלפון שמתי אוזניות ושמעתי את השיר של דמי לובאטו

בפזמון ירדו לי דמעות, אני רק מדמיינת את מאור ומיה מתחתנים ומולידים בת ויקראו לה שירה,ככה מאור תמיד רצה שיקראו לבת שלו ורק אני נדפקת כי בגלל שעזבתי אלירן יעזוב אותי לטובת מישהי אחרת
מרוב המחשבות נרדמתי

והתעוררתי בדרום

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
אזז מה יקרה בפרק הבא?
תדעו רק עם תעמדו במטרה

~מטרה~
~הצבעות~20
~תגובות~10