אלירן:
קמתי והערתי את אחותי הקטנה ליאן
"ליאני קומי חיים שלי" הערתי אותה והלכתי להתארגן.
הייתי מת מעייפות מאתמול...
שיראל כזאת ילדה קטנה וחמודה...
אז שאמרתי לה את זה באוטו לא הבנתי למה היא בכתה,למה היא כל פעם צריכה את אביאל לידה ולמה היא כל כך רגישה ולא אוהבת שאביאל יוצא?
זה מחרפן אותי!
אני חייב לדעת מה הסיפור כי היא דיי מוצאת חן בעיניי....
כפרה עליה חיים שלי הילדה הזאת...
סיימתי להתארגן ולקחתי את ליאן לגן
"ביי קטנה שלי" אמרתי לה והיא חיבקה אותי והגננת לקחה אותה.
נסעתי לבית ספר והלכתי למחששה
"אה אח יקר אתה נראה כאילו דרסו אותך" אור הגבר אמר לי
"תודה אחי" אמרתי ובציניות והוא גיחך
'אחי אני לא בא היום כואב לי הראש מאתמול יש מצב אתה מחזיר את שיראל הביתה היום?' אביאל שלח
'סבבה אחי באיזה כיתה היא?' שלחתי
'ב י'7 ' הוא שלח
'סבבה אח יקר' שלחתי וסגרתי את הטלפון
~~~~~~~~~~~~~
שיראל:
"נו אבל גאולה!" אחד התלמידים התלונן
המפגרת הזאתי החליטה להשאיר את כל הכיתה שעה!
"הלו גאולה אני צריך את שיראל" אלירן נכנס והסתכלתי עליו בבלבול
"היא לא יכולה עכשיו הכיתה בעונש" המורה אמרה ורציתי להעיף לה סטירה
"אבל מי שואל אותך יפרה" הוא אמר וכל הכיתה צחקה
"אלירן אברג'יל!דבר יפה אני לא חברה שלך!" היא צעקה
"מי ירצה להיות חבר שלך?!" הוא אמר וצחקתי,
הוא נכנס,נתן לי יד ומשך אותי מהכיתה
"ביי גאולה" אלירן אמר ויצאנו
"לא אתה סתום!" אמרתי וצחקנו
"טוב למה הוצאת אותי?" שאלתי
"אח שלך אמר לי לקחת אותך הביתה כי הוא לא בא" הוא אמר והנהנתי מהוססת טיפה.
