אביאל:
אוף אני לא מוצא את שיראל ואני מתחיל לדאוג...
אני ילך לאלירן האח שיעזור לי למצוא אותה
"אע אלירן אתה לא מבי..." קטעתי את עצמי שראיתי שהיא עומדת לצידו מחובקת
"מזה??" שאלתי
"אנחנו ביחד" היא אמרה בקרירות לא מסתכלת עליי
"אני מצטער אחי אני אוהב אותה" אלירן מלמל
"נו עזוב את זה עכשיו אני יודע שאתה תהיה טוב בשבילה..." אמרתי ואלירן נשף בהקלה
"שיראל בואי הביתה" אמרתי בעדינות ומנסה לחבק אותה אבל היא זזה
"אני מצטער חיים שלי" אמרתי מושך אותה לחיבוק אפילו שהיא מתנגדת
"אני אוהב אותך קטנה שלי" אמרתי והיא בכתה.....היא כנראה כבר עייפה,
הרמתי אותה והנחתי את ראשה על כתפי
"ביי אחשלי" אמרתי לאלירן וננתי לו כיף
והוא נתן נשיקה לשיראל והלכנו
השכבתי אותה במיטה והסתכלתי עליה ישנה,שלווה...
"אני כל כך מצטער" לחשתי,מודע לעובדה שאני מדבר לעצמי.
שתקתי לכמה זמן ולאחר מכן נאנחתי והלכתי לישון
~~~~~~~~~~~~
שיראל:
היום רציתי ללבוש משהו חשוף כי יש לי חולצת בטן ממש יפה אז התעוררתי מוקדם ויצאתי מהר לפני אביאל.
הגעתי לבית ספר.
אביאל ואלירן היו שם
"שיראל מה זה?" אלירן השתגע
"ממתי אני מרשה בגדים כאלה?!" אביאל צרח וגלגלתי עיניים
"אל תגלגלי עיניים ילדה חצופה" הוא אמר
וצחקקתי מתעלמת מהטמטום
"קחי קחי את הגקט שלי תסתירי את החרא הזה" אלירן אמר וכיסה את בג'קטו.
"ביי חיים שלי" הוא אמרתי לאביאל וחיבקתי אותו
"ביי אהבה שלי" אלירן נתן לי נשיקה והלכתי לכיתה.
~~~~~~~~~
נגמר המרתון נכון שאתם מאושרים???❤😂
