סיימתי סט של צילומים לקלווין קליין,
והלכתי לשירותים להוריד את האיפור.
״בלייר, סיימת מותק שלי?.״
אמא שלי שלחה לי הודעה אחרי שהורדתי את האיפור.
אני כועסת, היא לא מודיעה לי שום דבר ואין לי זמן לאף אחד ובטח שלא לעצמי.
״כן. אמא אני יוצאת היום עם רוזי.״
שלחתי לה את ההודעה ועליתי על המונית.
״לא עד מאוחר, קבעתי לך למחר ראיון למגזין נחשב.״
היא ענתה אחרי דקה בערך, והסתכלתי כמה פעמים.
היא צוחקת?.
מחר זה יום ההולדת שלי, איך היא יכולה לשכוח?.
כמו כל שנה בלייר, כמו כל שנה.
אני העדפתי לא לענות לה, ונכנסתי לבית מלא השומרים והפפארצי שעמדו בצדדים מחכים להורים שלי.
אבא שלי הוא שחקן מפורסם, קוראים לו בריאן סטיוארט אבל אתם כבר בטח מכירים.
ואמא שלי, אמא שלי היא דוגמנית על.
הופיעה בכל מסלולי הליכה של מותגי האופנה הנחשבים בעולם.
הופיעה גם כן בשערים של מגזינים נחשבים,
ואני בעצם הבת של אליס פרי, חייבת להמשיך את המורשת שלה, ככה לפחות כולם מצפים ממני,
בלי זכות בחירה.
"בלייר, מה שלומך?."
אמנדה המשרתת שאלה אותי כשנכנסתי לחדרי והיא קיפלה את הבגדים שלי.
בשבילי אמנדה, היא יותר כמו אמא מאשר משרתת.
היא תמיד הייתה שם בשבילי.
ברגעים השמחים, ברגעים העצובים, כשהתאהבתי,
כשחוויתי נשיקה ראשונה, כשעברתי בריונות,בכל ימי ההולדת,בטקס סיום הלימודים.
תמיד היא הייתה שם בשבילי.
"שוב אליס?." היא ליטפה לי את הלחי כשראתה את הבעת הפנים שלי.
היא מכירה אותי כל כך, היא יכולה להבין איך אני מרגישה לא משנה מה.
"היא שכחה אמנדה, שוב."
חיבקתי את אמנדה וניסיתי שלא לבכות,
בחיי שניסיתי.
אבל איך אפשר, אם כל מה שמעניין את אמא שלך זה כסף, תהילה וקריירה?.
תמיד ההורים שלי העניקו לי הכל,
בכל מה שקשור לכסף, לא היה חסר לי כלום.
אבל יש דברים שכסף, שום כסף שבעולם לא יכול לקנות.
כמו אהבה, תמיכה וכל הדברים שההורים עושים.
אבא שלי אף פעם לא בבית, רק פעם בחודשיים.
בגלל שהוא נוסע הרבה בצילומים לסרטים שלו.
ואמא שלי אף פעם לא בשבילי באמת,
אף פעם היא לא בשבילי כשאני צריכה אותה.
אני לא יודעת אם היא כבר אמא שלי,
או הבוסית שלי.
"אני חושבת על לעבור דירה."
שיתפתי את המחשבה עם אמנדה והיא הסתכלה עליי עם חיוך קטן.
"אוי בלייר, מחר את חוגגת 18, וכבר את חושבת על לעבור דירה." היא צחקה והתיישבנו על המיטה.
"את אפילו לא יודעת, כמה מחויבות צריך בשביל לקנות דירה, בכסף אני מבינה שאין בעיה,אבל בכל השאר את עדיין לא מוכנה בלייר."
"אבל.."
ניסיתי להגיד אך אמנדה המשיכה.
"בכל אופן, אני לא חושבת שאליס תרשה לך."
היא צודקת, היא יותר מדי אחראית על החיים שלי.
היא השתלטה לי על החיים לגמרי.
הדבר היחידי שאני החלטתי זה ללמוד בבית ספר רגיל ולא ללמוד בבית.
אני כל כך שמחה שעברתי את הלימודים, כי עם כל הקמפיינים בין לבין המבחנים, זה מאוד קשה.
"תלכי להתקלח, המים חמים אני יכין לך בגדים ומגבת." אמנדה העירה אותי מהמחשבות.
יש לי חדר ענקי שיש בו מלא בגדים,
שאני אפילו לא יודעת שיש לי.
אני אף פעם לא מוצאת כלום אז תמיד אמנדה מארגנת לי.
אני שונאת את המצב הזה. שאני לא עצמאית,
שאין לי חיים פרטיים זה כל כך מתסכל.
*
אחרי שעתיים שהייתי במקלחת עם הראש למטה, מלאת מחשבות יצאתי מהמקלחת והתלבשתי.
לבשתי חצאית מיני ג׳ינס שחורה משופשפת,
וחולצה לבנה יחד עם ז׳קט ג'ינס תואם לחצאית.
יצאתי לכיוון רוזי חברה שהכרתי מהתעשייה,
היא גם כן דוגמנית, היא מנסה להרוויח מספיק כסף כדי להיות רופאה.
"ילדת יום הולדת!." היא צעקה בהתרגשות כשהשעה הייתה חצות ונופפה שתי כרטיסים למסיבה שמתקיימת כרגע.
"חבל שיש לי רק 2, הייתי מזמינה את זאק." היא התבאסה וצחקתי.
"תקראי לו אני יכולה להיכנס בחינם."
לפחות יש יתרונות בהורים שלי.
"כמעט ושכחתי הבת של בריאן ואליס סטיוארט."
היא התלוצצה וסימסה לזאק.
בתמונה רוזי.
YOU ARE READING
Trouble Girl
أدب نسائيבלייר פרי סטיוארט, היא נולדה להורים מפורסמים שיש להם הכל, והם מעניקים לה הכל חוץ מהדברים שחשובים באמת. לבלייר בחיים לא היה חסר כלום, אך תמיד עבר עליה תחושת הריקנות הזאת. לאמא של בלייר אליס, שהייתה בעבר דוגמנית על מוכרת, יש שאיפה להפוך את בלייר לדוגמ...
