Trouble Girl

Chapter 2

זאק הגיע רבע שעה אחרי שרוזי סימסה לו.
הוא חיבק כל אחת מאיתנו וכשחיבק את רוזי היא הסמיקה, היא כל כך מאוהבת.

זאק הוא צלם, ואפשר להגיד שהוא מעולה במקצוע שלו.

הלכנו לכיוון הבר וישר הזמנו שוטים של צ׳ייסרים.
אחרי שתפסנו ראש והמשקה התחיל לפעול הלכנו לרחבה לרקוד.

"בי!, מצלמים אותך אם אמא שלך תראה את זה היא תהרוג אותך." רוזי לקחה אותי לצד אחרי שרקדתי עם איזה בחור נאה ונסחפנו קצת.

"די רוזי, לא אכפת לי."

חזרתי לרחבה והרגשתי לרגע כאילו אני רגילה,
אני נערה מתבגרת רגילה שאין לה הורים מפורסמים.
שפשוט רוצה להנות ולבלות ביום הולדת שלה.

"בלייר!." שמעתי את הקול הצווחני והמציק של ויקטוריה.
היא כזאת סנובית מעצבנת.

"אני רואה שאת באמצע.."
היא השתעלה גורמת לי להתנתק מהבחור שהיה לידי.

"מה את רוצה?."
שאלתי בטון עצבני, היא פשוט עוד חנפנית שרוצה להצליח בקריירה שלה ושאני יכיר אותה לאמא שלי.

"אוקיי אז ככה, אנחנו הולכים למסיבה של להקה מוכרת את מעוניינת לבוא?."
מעדיפה שרכבת תדרוס אותי.

"לא תודה." התעלמתי ממנה וחיפשתי בעיניי את רוזי.

"חבל, זה היה יכול לעצבן את אמא שלך.
וגם את יכולה לקרוא לחברים שלך."
היא ניסתה לשכנע אותי ומצאתי את רוזי שהתקדמה לכיווני.

"רוזי הולכים למסיבה אחרת תקראי לזאק."
הודעתי לה והיא הסתכלה בבלבול אבל הסכימה.

ויקטוריה חייכה וגילגלתי את עיניי.

נכנסנו אל תוך הלימוזינה שהקפיצה אותנו למסיבה האחרת ופתחנו בקבוק שמפניה.

"יום הולדת 18 שמח בלייר!."
צעקו לי אנשים שאני לא מכירה וחייכתי בנימוס.

"את חוקית עכשיו." זאק קרץ לי
ורוזי שלחה אליי מבט מאיים.

הוצאתי את הראש מבעד לחלון,
כשהרוח מעיפה את שיערי.
אני מסתכלת על האנשים ברחוב, ומרגישה תחושת קנאה בתוך ליבי.

אני לא רוצה להיות דוגמנית, אני רוצה לעשות משהו שימושי עם החיים שלי.

אני בלייר, לא ״הבת של״ .
נמאס לי מכל זה.

הלימוזינה עצרה ויכלו לשמוע את הרעש מבחוץ.
מלא צלמים חיכו בחוץ ונכנסנו לבפנים.

הלהקה ניגנה וכשבחנתי אותם, ראיתי שהסולן מסתכל עליי.

כשהוא קלט ששמתי לב הוא זרק אליי חיוך, הוזזתי את ראשי הצידה והתעלמתי.
עוד אחד, שחושב את עצמו.

הלכתי לכיוון הבר והתיישבתי ליד רוזי.
הברמן בנתיים ניסה לפלרטט איתה,
אבל היא לא הקשיבה ולא עניין אותה.

"רוזי!." גיחכתי כשהיא העיפה אותו בגסות.

"בלייר, למה הדפוק הזה לא מבין שאני רוצה אותו?." היא שאלה מתכוונת לזאק.

"אוי באמת רוזי, מגיע לך יותר ממנו."
היא שתתה את המשקה החמישי שהזמינה וקמה כשאני בעקבותיה.

"לאן?." שאלתי כשראיתי שהיא הולכת לכיוון היציאה.

"הספיק לי מהערב הזה."
היא אמרה מיואשת ומרוכזת במשהו מאחוריי.

סובבתי את ראשי וראיתי את זאק מתנשק עם מישהי.
איזה אפס.

"רוזי לא, אל תהרסי לעצמך את הערב בגללו."
ניסיתי לחשוב על דרכים כדי לגרום לה להישאר ואז הבנתי.

"אני יודעת!, תגרמי לו לקנאות."
היא הסתכלה עליי עייפה ומבולבלת.

"בלייר עזבי אותי מהשטויות אי.."
היא ניסתה להגיד ועצרתי אותה.

"אני יודעת גם עם מי."

סובבתי את פנייה אל עבר הסולן שנשען על הקיר והסתכל עליי מהופנט.

בתמונה בלייר ורוזי.