My Best Friend's Brothers-סיפור ערסים

למה הכול קורה רק לי?

מי שעזר לי היה מוכר לי כל כך כאלו הכרנו פעם ואני פשוט רציתי להתרחק אז רצתי ורצתי עד שהרגליים שלי לא יכלו להחזיק מעמד והמשכתי לא עניין אותי מכלום עד שפתאום נתקעתי במישהו הרמתי את הראש וראיתי אותו זה שנתקעתי בו בבית ספר ולא יודעת למה הסתכלתי לו שנייה לתוך העניים ופשוט חיבקתי אותו ובכיתי היו איתו שתי אנשים הוא סימן להם ללכת והם הלכו הוא חיבק אותי ושתק בדיוק מה שהייתי צריכה מישהו שיהיה איתי לבד וביחד הסתכלתי לו בעניים והצבע שלהם היה מסחרר כאלו הם רדופות אבל עדיין הרגשתי כאלו טבעתי בהםאחרי כמה שניות התחלתי להסתחרר והוא ישר אמר לי " את בסדר?" "למה כול קורה רק ל-" עניתי ופתאום ראיתי הכול שחור.
התעוררתי בחדר שלא הכרתי והייתי בתוך מיטה לידי ראיתי את הילד מהבית ספר שעזר לי וישר שראה שהתעוררתי הוא עזר לי לקום ונתן לי מים לשתות אחרי כמה דקות של שתיקה אמרתי "תודה" ופשוט שנאתי שהקול שלי יצא כזה חלש ממתי הקול שלי נשמע ככה הוא פשוט הנהן ואז שאל "אז עכשיו אחרי שהתאוששת תוכלי לספר לי מה קרה?" חשבתי על זה קצת ואז נזכרתי שהוא עזר לי מגיע לו לדעת אז סיפרתי לו וכשהגעתי לקטע שברחתי מזה שזיהיתי והציל אותי הוא שאל " מי זה היה?" עניתי לו "אין לי מושג אבל הוא היה מוכר לי ברמות כלו הוא מישהו מהעבר שלי " ואז אמרתי "קיצר משם אני הגעתי אלייך ומפה את יודע את כל הסיפור" הוא הנהן ואז נזכרתי בזמן שאני ישנתי לו במיטה הוא ישן על הכורסא איזה פדיחות!!! קפצתי במהירות מהמיטה שאפילו הבהילה אותו ישר אמרתי לו "סליחה שהבהלתי אותך ושישנת על המיטה בגללי באמת תודה אני לא יודעת איך עשית את כל הדברים האלה בשבילי" "אין בעד מה ואל תדאגי זה לא היה שום טרחה ועכשיו בואי תאכלי" " לא באמת לא צריך מספיק כבר עשית בשבילי מעל ומעבר" פתאום עם המזל הרע שלי הבטן שלי התחילה להשמיע קולות מוזרים הוא צחק ואני הייתי נבוכה ופתאום הוא נהיה רציני נבהלתי והוא שאל " מתי הייתה הפעם האחרונה שאכלת?" שתקשתי ונזכרתי לא אכלתי מהארוחת בוקר מאתמול ועכשיו צהריים אז פשוט שתקתי לא עניתי לו פחדתי מהתגובה הוא הסתכל עליי עוד פעם ושאל בטון חלש ומסוכן "מתי אכלת בפעם האחרונה?" "אתמול בבוקר" "מה??? זה אומר שלא אכלת כמעט יום שלם טוב עכשיו בואי תאכלי ארוחה טובה" "אני באמת לא רוצה להפרי-" "שקט את לא מפריעה פה עכשיו תהיי בשקט ותאכלי" שתקתי וראיתי שולחן מלא בדברים אחרי שגמרנו הוא אמר "בואי אני אקפיץ אותך לאן את צריכה " אמרתי לו את הרחוב והוא אמר בסדר ואמרתי לו "רגע עשית את כל הדברים האלה בשבילי ואני לא יודעת את השם שלך" צחקקתי " נעים מאוד דניאל, ומה שמה של הגברת" "מעיין נעים להכיר אדוני" ופתאום שמעתי קול מוכר אומר " דניאל למה לא הערת אותי שלוש וחצי עכשיו!!" הסתכלתי לכיוון הקול והייתי בשוק לא יכול להיות!!!
מי זה היה?