My Best Friend's Brothers-סיפור ערסים

האיש המסתורי

"למה ברחת ממני?" הוא שאל בקול שבור הייתי בשוק אז לא עניתי לא הצלחתי לפתוח את הפה "אני מפחיד אותך?" שמתי לב שאם אני לא אענה לו הוא יישבר בחיים לא ראיתי אותו ככה הוא תמיד אדיש וקר דואג שכל הרגשות שלו יישארו בפנים שאף אחד לא יוכל להכנס לו בין החומות והבנתי שמה שאני רואה אף אחד לא ראה "אני לא פוחדת ממך" עניתי בקול חלש "אז למה ברחת ממני את יודעת כמה דאגתי" "אתה דאגת לי?" "כן אני דאגתי לך" הוא ענה בכעס והוא חזר להיות אותו אדם סגור וקר "אתה גרמת לי לברוח אתם לא יכולים להעיף אותי כל פעם שקורה משהו מסוכן נכון אולי אני קטנה מכם אבל זה לא מצדיק" "את לא יכולה להיות במצבים כאלה" "למה תענה לי למה? אתה יודע מה הרגשתי שעומר רב שם מכות פחדתי שיקרה לו משהו פחדתי שיפצע אבל לא אתם חושבים רק על עצמכם אז הכרחתם אותי ללכת משם ולא בדרך יפה" "אני לא ידעתי שככה את הרגש-" "אף אחד לא ידע הרי אתם בחיים לא תשאלו מה דעתי אני כאלו מן משחק קטן בשבלכם שאתם מחליטים מה הוא יעשה אבל יודע מה נמאס לי" היה שקט לכמה דקות ואז אמרתי לו "תוריד אותי " "לא" "עכשיו" "תקשיבי זה שדפקת עכשיו נאום ואני מבין אותך כבר ניסית לברוח ממני פעם אחת ואני עכשיו לא לוקח סיכונים שתברחי לי שוב" "תוריד אותי" "למה זה מפריע לך?" הוא שאל בשעשוע "יודע מה כן מפריע לי שאתה חתיכת שובינסט תוריד אותי או שאני מתחילה לצעוק שאתה חוטף אותי ואני צועקת חזק" "אז אני פשוט ישים אותך על הכתף שלי ואגיד שיש לך התפרצות של זעם ושאת משוגעת למי נראלך יאמינו?" בחלק האחרון הוא קירב את פרצופו אלי ניסתי להתרחק אחורה אבל המצב לא היה לטובתי הוא תופס אותי ואני לא מצליחה לזוז "אני שונאת אותך" צעקתי עליו התחלתי להשתולל לו בידים אז הוא תפס בי חזק יותר וכבר לא הצלחתי להתנגד הוא היה חזק מידי אז פשוט נאנחתי ונשארתי שם והוא רק בהה בי עם חיוך של ניצחון על הפנים ואני ידעתי עכשיו אתה נצחת חשבתי אבל בפעם הבאה אני אנצח...
לאחר כמה זמן הוא עצר בבית של מאי ושלו ונכנס לסית שאני עדיין בידיים שלו "תגיד אתה לא התעייפת כבר אני לא רזה" הוא התחיל לצחוק ואחרי שהסתכל עליי וגילה שאני רצינית הוא ביקש מהעוזרת להכין לנו אוכל "אני לא רוצה לאכול "אמרתי "את הולכת לאכול לא אכלת הרבה זמן ואני לא רוצה שיקרה לך משהו ואת לא כבדה לי אני בקושי מרגיש אותך" והאמת הוא צדק בכל הזמן הזה הוא אפילו לא רעד שתפס אותי הוא הרים אותי כאלו אני נוצה ובואו נגיד שאני מפותחת אני לא מקל סנוקר הוא הוריד אותי והביא לי לאכול שגמרתי רציתי לצאת לריצה הוא הסכים יצאתי והתחלתי לרוץ פתאום נתקלתי במישהו זה היה זה שנתקלתי בו ונבהלתי ממנו כי הוא היה לי מוכר הוא בהתחלה היה בשוק ואז הוא אמר "רגע מעיין תחכי" "מאיפה אתב יודע את השם שלי" "זה אני לא יכול להגיד לך" "אז אין לי שום דבר לדבר איתך" המשכתי לרוץ וחזרתי לבית של דניאל הוא החזיר אותי לבית ואמרתי לו תודה רבה שהגעתי כל האחים כבר חיכו לי ולעומר היו כמה סגולים ישר התחלתי לצעוק עליו כמה זה לא טוב לריב והם צעקו עליי לא לצאת עם חולצות בטן ועל המתיחה אחרי שנגמר עליתי לחדר ושמעתי מוזיקה ופתאום מישהו שלח לי הודעה " תבואי לגן שעושעים בחצר האחורית בשעה 8:00 " מעניין מי זה לא ידעתי אם ללכת בסוף התלבשתי (בתמונה👆) ולקחתי איתי סכין למטה לבנתיים כל האחים שלי היו לבושים יפה כזה "לאן את הולכת?" הם שאלו "למאי " הם הנהנו "ולאן אתם" "למסיבה" הגעתי לשם בדקה לשמונה פתאום שמעתי רעשים מאחוריי וראיתי את כל האחים שלי "מה אתם עושים פה?" "מה את עושה פה" " מישהו שלח לי הודעה לבוא לפה" "גם לנו למה שיקרת שאת הולכת למאי?" "למה שיקרתם שאתם הולכים למסיבה?" הם שתקו יונתן לקח ממני את האולר והם עמדו מלפני מגנים עליי כאלו אני בובה שובינסטים פתאום זה שנתקלתי בו עמד שם וכשראה את האולר הרים ידיים ואמר "ווואו ווואו רגע תירגעו יש לי משהו חשוב להגיד לכם...."
מה הוא הולך להגיד??