ג'ורדן מיילס

פרק 23

ש-ר-ל-ו-ט
פתחתי את הדלת וצרחתי מהתרגשות
״ידעתי שיש בניכם במשהו״ קפצתי בחדר
בזמן שהם נבהלו ממני והתרחקו אחד מהשני מהר
״ג'ורדן ״ הנרי אמר לי בטון מוזר
״לא רוצה לשמוע שום דבר מי כמה למה איך ..״
אמרתי לא רוצה להחשף לפרטים שאני לא רוצה לשמוע
״חוץ מ- מי כמה למה מתי ולמה לעזעזל לא סיפרתם שלי?״ שאלתי בצחקוק
״קודם כל תרגעי מההיסטריה.. ואחר כך נספר לך..״ שרלוט אמרה
״נוווו נרגעתי..״ אמרתי קופצת לישיבה על הרצפה כמו ילדה קטנה שמתה כבר להקשיב למה שיש ל׳גדולים׳ להגיד
״רגע רגע רגע הם אמרו בערמומיות.. למה שנספר לך שאת לא סיפרת לנו..״ הם אמרו
״מה לא סיפרתי?״ שאלתי בתמימות
״לא משהו רציני רק שאת ועומרי חזרתם, אתם טסים ביחד חאיטליה וכל זה קרה לפני כמה שעות בלבד..״ שאלוט אמרה
״אה כן ״ אמרתי בהתרגשות באה להתחיל לספר להם ועכשיו הם נראו כמו הייתי נראת מקודם מחכים כר. להקשיב
עצרתי את כל פוזת אני הולכת לספר לכם-
״אני שאלתי קודם!״ אמרתי בטון של נווו לפנים אני רוצחת אותכם..
״לפני חודש בערך כמה ימים לפני שזוהר טסה ..״ הם אמרו לי
״מה?!״ שאלתי בשוק וכבר לא הרגשתי שמחה קמתי ממצב הישיבה שלי
״כל כך הרבה זמן הסתרתם ממני את זה?״ שאלתי המומה
הלכתי לחדר שלי וטרקתי את הדלת שכבתי במיטה מנסה להרדם כששמעה זלגה מעיני הרגשתי אותה זולגת מהעין לאף ו׳בום׳ נופלת על המיטה שלי
התחלתי לחשוב
אולי אני אחות רעה והוא לא סומך עליי ובגלל זה הוא לא סיפר לי..
ואני חרא של חברה הכי טובה אז לא מגיע לי שיספרו לי
מה שקטע את מחשבותי היה דפיקות בדלת חדרי
״לכו מכאן״ אמרתי כמעט ולא מצליחה לדבר כי אם הייתי מדברת חזק יוצר הייתי פורצת בבכי על כמה שאני אדם רע
הדלת נפתחה מעט
״אני יכולה להכנס?״ שרלוט שאלה מיד הסתובבתי לצד השני וסובבתי את ראשי כשהדמעות החלו לזלוג לאט לאט ׳מטיילות על הפרצוף שלי ׳
היא התחילה לשבר איתי ולהסביר לי איך הכל התחיל מה כמה ומתי והסבירה לי למה הם לא סיפרו לי קודם
״אז זה לא בגלל שאני אחות וחברה רעה?״ שאלתי את שאלוט בחשש ובקול מתבכיין ובגרון חנוק מדמעות
״ממש לא, מאיפה את מביאה את השטויות האלו..״ היא אמרה לי
היא התחילה לעשות לי דמיון מודרך
״את עוד 3 ימים ולילה הולכת לעלות על המטוס , אתם תנחתו ברומא ותסעו למלון תשימו את הדברים בחדר ותכו לטייל ברומא בערב תלכו להופעה ואז חזרה למלון אתם תלכו לישון כי אתם תיהיו עייפים מהטיסה תקנו בבוקר רעננים ליום חדש ותכו לאכול לארוחת בוקר אחר כך תלכו לטייל בעיר ואז תלכו לשופינג לקראת הערב תחזרו למלון ותלכו למסעדה איטלקית...ואז...אוכל...קניות״ ואז שמעתי כמה מילים בודדות ונרדמתי שמעתי טריקת דלת ותוך שינה הבנתי שהיא הרדימה אותי...
התעוררתי מהאור שנכנס אליי דר מהחלון לקחתי את הפלאפון והסתכלתי סל הודעות חדשות
היה כמה מהנרי שאמר שהוא יצא לארוחת בוקר עם שרלוט ושנדבר אחר כך והייתה הודעה אחת שהכי שמחתי לראות
׳בוקר טוב לנסיכה שלי תדברי איתי שתתעוררי׳ כמובן המלאך שלי- עומרי
צלצלתי אליו בזמן שהלכתי לצחצח שיינים
״בוקר טוב ״ אמרתי לאחר ששמעתי אותו אומר לי הלו
״בוקר טוב ..״ הוא אמר בטון חמוד
״אני יוצאת לרוץ רוצה לבוא איתי?״ שאלתי מקווה לתשובה חיובית
״ברור עוד רבע שעה אני אצלך נצא לרוץ בפארק?״ הוא שאל
״כן ואחר כך אתה מוזמן להצטרף אליי לאכול״ אמרתי לו
״במסעדה בטיילת שליד הפארק זו שכל פעם שאנחנו הולכים לשם אני משמין בגללך לפחות 20 קילו,.״ הוא אמר או שאל
״כןןן״ עניתי ברעב
״טוב עוד רבע שעה אתה פה עם חיוך..״ אמרתי לי לפני שניתקנו את השיחה
היה לי חיוך דבילי על הפרצוף
הסתכלתי על לוח השנה ומה שניזכרתי זה שג׳ייסון השתחרר ממכון הגמילה בזמן שאנחנו ניהיה באיטליה..
שמחתי בשבילו שהסיוט הזה נגמר..
ואז הסתכלתי על השעון שאראה לי שעומרי עוד 8 וחצי דקות פה
פתחתי את הארון והוצאתי טייץ ארוך שחור עם פסים ורודים זוהרים בצדדים (טייץ ספורט)
ושמתי חולצה קצרה ורודה זוהרת בצבע הפסים שמתי נעלי ספורט ולקחתי סווצ׳ר שחור כי בכל זאת קר בחוץ אספתי את השיער לקוקו גבוהה וחייכתי לעומרי שהוא ידפוק בדלת ..
בנתיים שתיתי מים..
שמעתי דפיקה בדלת וראיתי את עומרי השמיים היו מעוננים ככה שהנחתי שיש לנו לפחות שעה לריצה בפארק
התחלנו ללכת לכיוון הפארק שהשמיים הפכו לאפורים העננים צברו גודל והפכו ממש לשחורים
״בוא מהר לפני שיתחיל גשם..״ אמרתי
״יאללה..״
התחלנו לרוץ בפארק והיה ממש כיף אבל אחרי משהו כמו 20 דקות התחיל לרדת גשם זה התחיל בטיפות והיה ממש כיף התחלנו לרוץ בכל הפארק על הדשא סתם כדי  לשחק עם הטיפות,
התחיל לרדת ממש חזק וכל טיפה הייתה בגודל של פיל
זה היה ממש מצחיק לראות את עומרי מנסה להגן עליי מהגשם
הלכנו לאכול במסעדה שבטיילת ושתינו שוקו חם
הלכנו המון פנקייקים וופל בלגי מלא בקצפת וסירופ שוקולד חם
אחרי שסיימנו לאכול יצאנו החוצה והתחלנו לחזור הביתה היה ממש קר שלפתע החלקתי משלוחים מים שהייתה על הרצפה במזל עוצרי טפס אותי כיאילו החלקתי ישר לידיים שלו מה שלא היה במזל שהוא החליק יחד איתי והחלטנו ישר על שלולית מים היינו מלאים במים ובוץ ולא הפסקנו לצחוק על זה כל הדרך חזרה הביתה היינו נראים כמו כלבלבים בגשם
כשהגענו הביתה נכנסו להתקלח -הוא היה אצלי..
ואז ישבנו לראות סרט בסלון הנרי ושרלוט כבר חזרו הביתה אז הם ישבו וראו איתנו
היה ממש כיף
כשהגיע הלילה עומרי נשאר לישון אצלי (להורים שלנו עם בעיה עם העובדה שאנחנו ישנים אחד אצל השני לפעמים, הם סומכים עלינו..)
התעוררנו בבוקר והתלבשהו לבית הספר, אני לבשתי ג׳ינס ארוך לבן וחולצה ארוכה בצבע בורדו עם מעיל שחור נעלתי נעלי עקב שחורות
שמתי אודם בצבע אדום בורדו על השפתיים ושמתי מסקרה
עומרי שם חולצה אפורה עם ציור של נוף של לאס וגאס עלייה עם ג׳ינס וסווצ׳ר כחול כהה הוא נעל נעלי ספורט ויצאנו לבית ספר (באוטו)
ירד גשם
כשהגענו לבית הספר ראינו כבר את השלטים למסמלים כן נשף סוף שנה מגיע -
הנשף סוף שנה זה רק לתלמידי י׳א+ י׳ב
שכל תלמידות י׳א צריכות לבוא בשמלות אדומות ואילו תלמידות י׳ב צריכות לבוא בשמלות לבנות
ואליו בנים צריכים לבוא בטוקסידו אפור או שחור
שחור לי׳א ואפור לי׳ב
מאז שאני בכיתה ח׳ אני כבר מחכה לשנתיים האלה תמיד קינאתי בהן כי זה הנשף הכי טוב בעולם!
סיפרתי לכם שיש ילדה בכיתה יב שמאוהבת בגייסון?
הא כן אני שונאת אותה היא גבוהה רזה עם שיער חום והוא התחיל לצאת איתה כמה ימים לפני מכון הגמילה אני לא יודעת למה אבל היא שפוט שונאת אותי קוראים לה מדיסון שארפ יש לה עיינים כחולות
והיא הילדה הכי מקובלת בבית ספר החלום שלה זה לזכות במלכת נשף סיום של י׳ב וי׳א..
היא מגעילה לכולם וכולם מפחדים ממנה כל מי שמהווה לה היום היא פשוט תשפיל אותה ככה עד שלא ישארו לה חברים:.
השנה. מתמודדות על הכתר -
מדיסון, אני, אריקה, מולי, גרייס, דונה ולורן
והבנים-
ג׳ייסון, עומרי, מייק , שיין, דון, הנרי וליאם
היא עברה מולנו במסדרון הסתכלה עליי במבט אכזרי והמשיכה ללכת
די! אני הולכת לשים סוף לסיפור הזה
״טוב נמאסת עליי מה את רוצה כלבה?״ שאלתי אותה בצעקה כך שכל המסדרון שמע
״היא לא שווה את זה אל תתיכסי אלייה..״ עומרי אמר לי מנסה לעצור אותי
״ששש״ היא סימנה לי
״לכי תזדייני פאקצה״ אמרתי לה ובאתי להמשיך ללכת
״אל תדאגי היום שלך קרוב מאוד בקרוב אני ייל אותך בצורה שלא תיאמן״
היא אמרה
לכל הכבוד בהצלחה מתוקה״ אמרתי לה כמו לבר לילדה בת 5
המשכנו לעבור במדרון שכולם התסכול עליי וחייכו
״אם כבר אני רואה אותך יש באמת משהו שאני רוצה להגיד לך תתרחקי לי מהחבר!״ היא אמרה
״מה שתגידי מתוקה״ אמרתי והמשכתי ללכת לקחתי את את ידי וסימנתי לה אצבע שלישית מאחורי בגב
נכנסנו לכיתה
שם מי שחיכתה לי הייתה
-------------
ממשיכה בקרוב