הארי בן שמונה ולואי בן עשר.
״תקום, תקום, תקום!״ הארי צועק, ומקפץ על מיטתו של לואי.
לואי רוטן, אבל פותח עיניים, שאחרי שניה בדיוק נסגרות. ״כל כך בהיר, תכבה את האור.״ הוא גונח.
לואי שומע את את הציחקוקים של הארי, וזה מביא לו מספיק כוחות, כדי לפתוח עיניים. הארי כזה יפה, כשהוא צוחק. ״זו השמש, טיפשון! עכשיו אחד-עשרה בצהריים, לו, נו קום!״
״אבל למה?״ רטן לואי. ״אני עייף.״
״זה כי הלכת לישון מאוחר מאוד. אתה היית צריך להיות במיטה, כשאני הלכתי, כמו ילד טוב.״ מתגרה הארי.
״עשר בערב זה לא מאוחר.״ אומר לו לואי, ״זאין נשאר ער עד אחד-עשרה בערב, והוא רק בן תשע."
"וליאם הולך לישון בתשע שלושים, והציונים שלו יותר טובים, מכל אחד מאיתנו. וגם, הוא משחק יותר טוב מכולם כדורגל.״ אומר הארי, מרים גבה, ומביט בחברו הטוב ביותר. לואי מצטער על היום הזה, שלימד אותו לעשות את זה.
״ליאם אדיוט.״ הוא משיב להארי.
״הבנות אוהבות את ליאם.״ מחזיר הארי, ״אותנו הבנות לא אוהבות.״
לואי מביט בהארי.
״זה בגלל שאנחנו לא אוהבים אותן.״ הוא מסביר. לפעמים נראה לו, שהשנתיים שמבדילים בינהם, נראים כמו עשר שנים.
הארי מתבייש.
״אני אוהב בנות. קרוליין יפה. וחנה גם, אני ראיתי, איך היא מסתכלת עליך בהפסקה. היא מחבבת אותך, לו, אני יודע את זה.״
לואי צחוק בקול.
״קרוליין בת שש-עשרה והיא הבייביסיטרית שלך הארי, וחנה - מטומטמת. היא ניסתה לנשק אותי בזמן האנגלית אתמול.״
הארי מסמיק.
"אני שונא את חנה." הוא מחליט, בשילוב ידיים. "היא מטומטמת."
"מאוד מטומטמת." מסכים לואי. "מר. פרימן העיף אותה, בגלל שהיא ניסתה לנשק אותי." הוא אומר, בתקווה שהארי יחייך בשנית. לואי חושב, שאפילו גור כלבים יהיה עצוב, אם הארי לא מחייך.
לואי חושב, שהחיוך של הארי - הוא אחד מהיפים בעולם. ולואי בן עשר, זאת אומרת שהוא לא יכול לטעות.
"בסדר." הוא אומר ברוגז. "אל תיתן לה לנסות לנשק אותך שוב, אני מבקש ממך, לו."
הארי קנאי מאוד ולואי אומר לו את זה.
"מה זה 'קנאי'?" שואל את השני.
"זה אומר, שאתה מחבב אותי כל-כך חזק, שאתה לא מרשה לעוד מישהו להרגיש אותו דבר אלי." מסביר לואי. נראה לו שככה המורה שלו אמר ככה.
הארי חושב לשניה.
"אני מרשה לליאם, ולזאין, ולנייל. ולאמא שלך, ולשרלוט, ולפלסיט, ולמרק."
לואי מנדנן בראשו.
"הם אוהבים אותי גם ככה. בגלל שהם משפחה. אתה לא תרשה לאף ילדה את זה."
"בנות מטומטמות." ממלמל הארי בכעס.
לואי צחק ומהנהן בראשו כסימן הסכמה.
"לחנה אין תלתלים." הוא אומר להארי. "ואתה יודע ששיער מתולתל - הוא האהוב עליי."
כשהארי מחייך אליו, לואי חושב שהוא יכול לעשות הכל! וגם לקום מהמיטה.
***
סו, איך הפרק?
פרק הבא, בשבוע הבא.
תצביעו, תגיבו, ותזמינו חברים.
חיוך קריצה ואני שמחה ;)
YOU ARE READING
Two years // larry
Fanfiction״לואי, אתה יודע מה זה ׳סרטן׳?״ *** שנתיים שמפרידים בין הגילים של שני ילדים. הכל מתחיל כשהארי בן ארבע ולואי שש. לאן כל זה מוביל?
