הארי איננו, ולואי בן שלוש-עשרה.
הוא במכונית, הוא צועק, הוא בוכה ואימא שלו מבקשת שירגע.
"עוד קצת לואי, בבקשה תחכה, עד שנגיע הביתה. אני יודעת מותק, זה כואב."
ולואי לא מוכן להבין, ולמה? כי הוא רק בן שלוש-עשרה, והחבר הכי טוב שלו מת, והוא לא יודע, הוא לא יודע מה לעשות חוץ מלבכות ולנשום. למרות שגם לנשום הוא בקושי מצליח.
***
בביתו של לואי הייתה אותה כמות פרחים שהייתה בביתו של הארי. כי כל מי שהכיר את הארי הכיר גם את לואי, והם ידעו, שברגע זה ממש, ללואי כואב באותה מידה שכואב לאן ולג'מה.
הוא בחיים לא חשב שבגלל הפרחים הוא יהיה עוד יותר עצוב ממה שהוא.
***
זה הוא יום ליל כל הקדושים והארי הלך לפני שלושה חודשים, שלוש-עשרה ימים ושתיים-עשר שעות. שנה שעברה לואי היה מחופש ספיידרמן והארי היה מחופש לסקובי-דו.
השנה, הארי לא יצליח להיות שום דבר. חוץ ממת.
***
הארי איננו, ולואי בן ארבע-עשרה.
"אני לא מסוגלת לזרוק את הדברים שלו, אבל אני לא יכולה גם להשאיר אותם בארון שלו, בבקשה ממך לואי, תקח כל מה שאתה רוצה, הוא היה שמח לזה." אומרת אן מתחמקת מעיניו של לואי, אבל זה בסדר. לואי ממזמן לא יכול להסתכל למישהו בעיניים.
"גם ככה חצי מכאן שייך לך." היא מוסיפה. דמעה יורדת במעלה הלחי שלה.
לואי רק מנענע את ראשו לאישור, ועולה למעלה לחדרו של הארי, ועם כל צעד שעשה, הוא הרגיש סיבוך בבטנו.
הוא יצטרך לעשות את זה. לפי שנכנס לחדר, הוא התקדם אל הדלת בצעדים מפוחדים ואז פתח את הדלת לאט, כאילו שעכשיו יקפוץ עליו ראש תלתלים ויפחיד אותו כפי שנהג לעשות.
אבל זה לא קרה.
הריח של הארי בחדר גרם ללואי לקפוא, אבל אז הוא התעשת על עצמו ופתח את דלתות הארון.
לואי הרגיש את הדמעות מתגלגלות במורד לחיו.
סוודרים, חולצות, ג'נסים ועוד ביגוד, שהארי כבר לעולם לא יזכה ללבוש.
YOU ARE READING
Two years // larry
Fanfic״לואי, אתה יודע מה זה ׳סרטן׳?״ *** שנתיים שמפרידים בין הגילים של שני ילדים. הכל מתחיל כשהארי בן ארבע ולואי שש. לאן כל זה מוביל?
