בובה על חוט

פרולוג

עשירי באוקטובר 2014

"הבית ספר פה על רמה מהבית ספר הקודם, אבל עדיין..." מלמלתי לעצמי, מביטה בפחד על המבנה הגדול ממול.
מפת בית הספר בידי, ואני הבטתי על התלמידים העוברים ושבים.

"היי." נער שחום אמר פתאום לצידי, ונבהלתי.
הסתכלתי עליו, בעיניים מצומצמות ואז הוא התחיל לדבר.

"קודם כל, אני לא יפני או אסייאתי. אני סקוטי וקיווי. כן, יש דבר כזה קיווי.
ושנית, את חדשה כאן אני רואה, אז אני אעזור לך, אני אראה לך את כל החלקים של הבית הספר ואת כל הכיתות שאת תהיי אמורה לדעת עליהם." הוא אמר, וכשהוא ראה שאני לא מגיבה הוא הוסיף, "דרך אגב אני ג'ייסון וויל. ואת?"
"ניקול בלנסון." השבתי והוא חייך, החיוך שלו היה מידבק אז חייכתי לעברו אוטומטית.

ג'ייסון התחיל לקחת אותי כיתה כיתה עד שהגענו לכיתה האחרונה, שלפי ג'ייסון שביקש ממני את המערכת שלי, אני לא לומדת בה.
"אוקיי, אז זאת הכיתה האחרונה, חדר מדעים והכל, אבל תקשיבי ניקול, יש חמישה חוקים שאת חייבת לדעת ולזכור אותם, והחוק הראשון הוא-" הוא התחיל לומר אבל קטעתי אותו, "לא לדבר עם זרים." ג'ייסון גלגל עיניים ברגע ששמע את מה שאמרתי, ואז הסתכל עליי מחכה שאני אתן לו להמשיך ברצינות, ואז שנתתי לו את הסימן הזה שהוא יכול, הוא התחיל לדבר, "לא, כאילו כן, אבל תקשיבי לי ואל תקטעי אותי. בבקשה." הוא התחנן, "אוקיי." אמרתי ונאנחתי באותן זמן.
בזמן שהלכנו לשבת על הדשא הוא התחיל להגיד לי מה הם חמשת החוקים של התלמידים כאן.

"חמשת החוקים הולכים ככה:
חוק ראשון: אף פעם אל תראו שאתם מפחדים.
חוק שני: תנסו להיראות בלתי נראים.
חוק שלישי: תתחברו עם מי שמתאים לכם.
חוק רביעי: אל תתערבו.
חוק חמישי: תתרחקו מריי אדמונס ומהחבורה שלו."

הוא אמר את החוקים באופן רציני למדי.
"מי זה בכלל ריי אדמונס?" שאלתי מבולבלת, "תקשיבי את ילדה חדשה, זה מה שאומרים לכל הילדים החדשים, אפילו זה כתוב על דף בכיתה של המחוננים, שריי מרבה לצחוק עליהם, זה כאילו סכסוך ביניהם כבר איזה שש שנים טובות." הסתכלתי עליו בבהלה "הוא חתיכת חרא אז." אמרתי לו, "בזה את צודקת." הוא הסכים איתי בלחש.

ואני רק תהיתי, מה ריי עשה לג'ייסון שהוא נהיה בגללו כלכך שקט עכשיו..

•••
זה סיפור ראשון שלי כאן,
אז אני מקווה שאהבתן 3>