Horror Show

11

[ ארבעה ימים אחר כך, יום שני, שעה: 14:12 ]

ביום שבת מלאני באמת באה לסאם ועזרה לה ללמוד למבחן שיש לה בעוד פחות משבועיים. גם עכשיו היא יושבת ולומדת, עוברת על כל הסיפורים הקצרים והשירים שהם למדו בשיעור ספרות, קוראת במחברת שלה מה שהם רשמו על כל אחד מהם ומנסה לסכם בעצמה.

היא ניסתה לא לחשוב יותר מידי על מה שאדם אמר לה כשהיו בים. אחרי שהוא הלך ממנה השלושה גם הלכו מהחברות שלה ולפי מה שסאם הבינה הם עזבו בצורה לא יפה כל כך. לורן, לי-אן, אלין ומלאני תיארו אותם כחצופים, רעים ומגעילים.

סאם לא רצתה לדעת מה הם עשו לפני שעזבו, היא בטוחה שזה לא היה נחמד, כמובן אפשר להבין את זה מהתיאורים. חבל לה שהן היו צריכות לחכות כדי שהם יתנהגו כמו שהם התנהגו ולא לגרש אותם משם עוד מהתחלה.

אבל, למרות שסאם לא רצתה לדעת ספנסר סיפרה לה. בהתחלה הם היו בסדר, אמרו שהם צריכים ללכת ונפרדו בנימוס אבל אז ארבעת הבנות ניסו לגרום להם להישאר, ספנסר תיארה את זה כשאמרה שהן ממש כמעט התחננו בפניהם.

כמובן הבנות התנהגו בצורה מפלרטטת וטיפשית והמזג של שלושת הבנים היה קצר ולכן דיברו אליהן בצורה לא יפה וכמעט קיללו אותן לפני שהלכו משם, הם התנהגו לגמרי כמו אידיוטים. כנראה שאדם רק רצה לתפוס את סאם לבד ולדבר איתה, כשזה קרה הם סיימו עם מה שרצו, הם לא היו צריכים להישאר שם.

המחשבות העסיקו אותה יותר מידי, שבועיים בדיוק עברו מאז הרצח של ג'יימי, אותו רצח שראתה במו עיניה. איך אפשר שלא לחשוב על זה יותר מידי? היא רואה הכל שוב ושוב כל הזמן, היא שומעת את מה שהם אמרו לה אחרי שלקחו אותה אליהם, את מה שדילן אמר לה אחרי שהיא עזרה לו ואת מה שאדם אמר לה בים.

בום. הגופה של ג'יימי מוטחת על הבמה אחרי שאדם ממש זרק אותה מהאחיזה שלו. צרחה. ואז כל המבטים היו עלייה. היא הרגישה שהנשימה שלה מואצת ושליבה פועם טיפה מהר מהרגיל, היא מרגישה כאילו היא עומדת לקבל התקפי לב. זה אפשר לקבל התקף לב בגיל שבע עשרה? אולי היא תהיה מקרה חריג.

היא לא שמה לב כמה חזק החזיקה את העט שלה עד שהתחיל לכאוב לה טיפה, היא נהמה חרישית וצרחה צרחה מעוממת כשפתיה צמודות אחת לשנייה ואז זרקה את העט שלה בחוזקה על הקיר מולה, גורמת לנקודה שחור בקיר הלבן.

היא שונאת אותם. היא לא חשבה מה היא עושה כשלקחה את הטלפון שלה. היא שכחה מכל המעקב לרגע, מהעובדה שהם יכולים לשלוט לה על הטלפון. העצבים, הכעס, הכאב הנפשי שחשה בו, כל זה שלט בה באותו רגע, היא לא חשה כשחייגה למשטרה.

"משטרה." ענו לה אבל לפני שהפסיקה לדבר הטלפון שלה התחיל לעשות רעשים וצפצופים, היא הרחיקה את הטלפון מהאוזן שלה וראתה שכל המסך הפך לאפור עם רעשים. ואז זה באמת הכה בה, היא התקשרה למשטרה. הם בטח עשו את זה. עכשיו היא שוב הרגישה מפוחדת. היא לא ידעה מה יקרה עכשיו.