[ אותו יום, יום רביעי, שעה: 20:12 ]
כשהיא פקחה את עיניה היא לא הבינה איפה היא נמצאת. ידיה אֲזוּקוֹת מאחורי גבה עם אזיקונים וכך גם רגליה. היא שוכבת על רצפה קרה בחדר בינוני שיש בו עוד כמה כיסאות, שולחן ותמונות של נופים על הקיר. היא לא קמה להתיישב גם כשהיא נזכרת מה קרה ואיפה היא.
ליבה פועם במהירות ובחוזקה והיא לא יודעת מה לעשות, למה הם חטפו אותה? מה יעשו לה? איך היא תצליח לצאת מכאן? החדר מואר והיא קולטת מצלמה בפינת התקרה. מסתכלים עליה. הלחץ בתוכה נבנה ונבנה עוד ועוד והיא בטוחה שבסוף היא תוציא את הכל בבכי. זה מרגיש לה כמו חלום...
היא התיישבה באיטיות וניסתה לשחרר את האזיקונים מידיה, היא מכאיבה לעצמה במפרקי ידיה אבל היא ממשיכה ומנסה. הדלת נפתחת ומבהילה אותה, גורמת לה לעצור. שני בחורים צעירים ושריריים במידה נכנסים פנימה. הם יוצרים איתה קשר עין כשהיא מסתכלת עליהם מעבר לכתפה.
היא לא מבינה איך היא נשארת שקטה כל כך... זו תגובה די רגועה מצידה ולא מתאים לה... אולי זה בגלל שהיא כבר סבלה משהו שבטח קשה יותר ממה שיעשו לה במקום הזה. היא סבלה את זה מאדם ודילן. מה כבר יכול להיות גרוע יותר?
חוץ מזה, אם הם ירצו שהיא תענה על שאלות לגביהם היא תענה. הם השפילו אותה והכאיבו לה ואלה האויבים שלהם... אבל רגע. אדם פעם אמר לה שהבוגדים בהם משלמים... מה אם הם יהרגו אותה בגלל זה? היא לא תדבר. היא לא רוצה למות.
היא רוצה להיות רחוקה מכל העניינים האלה! למה זה לא יכול לקרות?!
שני הבחורים מתיישבים בשניים מהכיסאות הפנויים שבחדר. מתיישבים מולה. היא מסתכלת עליהם ולא אומרת מילה. "מה השם שלך?" אחד הבחורים שאל, זה עם השיער הבלונדיני טון קולו קשה וקשוח. כמובן בכוונה, כדי שזה יאיים עליה. אבל היא לא מרגישה כזאת מאוימת.
"סמנתה מונטגומרי." היא ענתה בלי היסוס. היא תשתף פעולה כמה שאפשר.
"מה הקשר שלך עם הצוות לאד?" השני שאל, שערו שחור, הוא נשמע חסר סבלנות.
"צוות לאד?" היא שאלה וזקפה גבה. שני הבחורים החליפו מבטים.
"לאד." הבלונדיני אמר. "לוקאס, אדם, דילן."
סאם התחילה לצחוק ושני הבחורים שוב החליפו מבטים. "ככה קוראים להם? צוות לאד?!" היא המשיכה לצחוק ואז טלטלה את ראשה. "אין בייננו שום קשר יותר, כל מה שהם רצו ממני זה לנצל אותי."
"בשביל מה?" שיער שחור שאל.
"מה אתה חושב? מה עוד בחורים כמוהם יכולים לרצות מבחורה?" סאם ענתה, נשמעת פתאום עצבנית.
"מה רמת הקרבה שלך אליהם?" הבלונדיני שאל.
"אין קרבה יותר!" היא צעקה. "מכירים את מופע האימים? הם שמו אותי שם. נשמע לך שהם קרובים אליי?"
YOU ARE READING
Horror Show
General Fictionמופע אימים, קראו לזה ככה. לא הרבה היו הולכים אבל תמיד היו אומרים את אותו הדבר, מופע אימים. לא כולם שמעו על זה או יודעים מה זה, האמת, כמעט אף אחד לא יודע מה זה. אין מצב שמישהו שלא שייך לעולם התחתון ידע על הקיום של זה. אם המשטרה תדע על זה כולם יכולים...
