You're All Mine.

0.2

נקודת מבט גל

פאק יש לה מראה יותר חצוף ממה שזכרתי היא התבגרה.
היא כבר לא ילדה תמימה כמו שהייתה אך היא עדיין נשארה עם האופי הביישן שלה.
אני זוכר שהיינו זוג אז היא כל הזמן אמרה שהיא צריכה למהר כדי שההורים שלה לא יכעסו והייתה לחוצה.
אני אהבתי אותה כל כך הרבה! ואני אוהב אותה כל כך הרבה!
״איך קוראים לכן?״ שאלתי והורדתי להם את הכיסוי מהפה.
״הצילו!״ ישר היא צעקה בקולי קולות.
״הצילו!״
״הצילו!״ והחזרנו לה את הכיסוי לפה אבל רק לה כי רותם שתקה כמו ילדה טובה,
ראינו את מבטה הזועף של עלמה נמרח על פניה במהירות. לפתע יבבות בכי נשמעו מכיוונה של רותם. היא פחדה וראו את זה על פניה.
״אחי אני לא יכול לראות אותה בוכה.״ אמרתי לו בשקט , כי אני אוהב אותה יותר מהאוויר לנשימה שלי. אני לא רוצה לראות דמעה אחת מזוינת יוצאת מהעיניים היפות והירוקות שלה.
״אוקיי, אז אתה יודע מה תיקח אותה באוטו שלך.״ ולזה הסכמתי לפחות שם יכולתי לחשוף את עצמי.
״טוב רותם צאי מהאוטו.״ דור אמר לה בסמכותיות שהלמה אותו.
והיא יצאה בלי לומר מילה אפילו לא צעקה ולא ניסתה לברוח.
״רותם תכנסי.״ אמרתי לה לאחר שזרקתי את המטפחת מפיה.
ישבתי לידה במושב האחורי.
״אתה נורא מוכר לי.״ היא אמרה , נו כבר תביני מי אני.
היא הסתכה עלי במבט בוחן היא לקחה לי את היד וראתה הקעקוע שעל הזרוע שלי.
״גל?״ וגל הדמעות חזר לפנייה.
״דיי רותם בבקשה אל תבכי.״ והצמדתי אותה לחזה שלי, צבט לי בלב.
״אתה יודע אתה הרסת הכול.״ היא אמרה מפנה את האצבע המאשימה עלי ובצדק.
״כן ורותם אני יודע ואני מצטער על זה כל רגע בחיים שלי.״
״ורק שתדע אני תמיד אהבתי אותך. אף-פעם לא ויתרתי עלינו.״ ועלה לי חיוך על הפנים היא הרגישה כמוני כל הזמן.
״גם אני תמיד אהבתי.״ וישר נישקתי אותה. והלכתי למושב הקדמי והנסיעה התחילה.
״מה דור יעשה לעלמה?״ היא שאלה.
״רותם את תביני הכול בהמשך.״

___

אני ילדה קקה שמעלה פרקים קצרים!!
סורי פשוט אין לי זמן עם החזרה ללימודים יש לי ככ הרבה דברים לעשות💔.

שיר.