You're All Mine.

0.4

נקודת מבט מתן

״דאמט עלמה! תסתמי כבר.״ צעקתי עליה, לא יכולתי יותר כבר השתגעתי.
״אוקי. מצטערת.״ היא אמרה והשפילה את מבטה שאף פעם לא שמתי לב כמה הוא יפה.
״נו בואי לספה.״ קראתי לה והתיישבתי.
״אנחנו מתקרבים, בובה.״ אמרתי ושמתי את היד שלי על הירך שלה והיא השתנקה במקומה וגיחוך מזלזל יצא מפי.
״אולי תסביר לי כבר למה אני פה?״ היא שאלה והזיזה את ידי.
״זה הכול קשור לאור ואיתי. איתי המזדיין הזה רב עם מישהו שהוא לא היה צריך לריב איתו והוא הבטיח לו שהוא עוד יחזור וכך קרה. הוא איים על אור ועלייך, אנחנו עוד צריכים לפתור את זה.״ הסברתי לה.
״וואו זה חרא.״ היא אמרה וגרמה לי לצחוק.
״איפה אני ישנה?״ היא שאלה בסקרנות כאילו כל השיחה שזה מה שעניין אותה.
״שם.״ הצבעתי וגילגלתי את עייני.
״בגדים תבקשי ממני, את גם ככה לא תצאי לשום מקום.״ קבעתי.
״אני הולך להתקלח, בבקשה ממך עלמה אל תעשי שטויות.״ ביקשתי, עוד צרות זה מה שאני צריך עכשיו.

לפני שנכנסתי להתקלח תיקתוק נשמע מכיוון הדלת הראשית,
״כוס-עמק.״ אמרתי בכעס, שירדתי כבר ראיתי את עלמה מול אח שלי.
נשמתי עמוק מנסה להרגיע את העצבים שלי,
״דן תעלה למעלה כבר בא.״ אמרתי לו.
״מה לעזאזל אני אמרתי לך?!״ שאלתי בעצבים.
״לא לעשות שטויות.״ היא אמרה והשפילה את ראשי.
״אוי אלוהים, אל תפתחי למישהו עם אני לא אומר לך!״ צעקתי עליה, למה ילדה אחת כל-כך פאקינג מעצבנת?
״טוב, תביאי את הקנקנן מים מהמקרר.״ ציוותי עליה.
״אני עוזרת עכשיו?״ היא מילמלה, לא הגבתי נמאס ממנה להיום.
״רון?״ היא דפקה על הדלת,
״כנסי עלמה.״ אמרתי שאני לוקח את זה ממנה בלי להודות, רציתי לעצבן אותה.
״מפונק.״ היא אמרה וגילגלה את עייניה.
״עלמה לי ולך יש שיחה כל-כך ארוכה היום.״ אמרתי בטון מעט מורם ומאיים.

שראיתי שהשקיעה כבר נגמרה, ירדתי למטה. אני חייב להבהיר לילדה המפונקת הזאת את החוקים פה.

״עלמה. לסלון. עכשיו.״ אמרתי והיא יצאה מהחדר שלה עם חולצה שלי ובוקסר מה שגרם לי לצחוק מעט.
״מה?״ היא שאלה בעייפות.
״יש כמה דברים שגורמים לי להתעצבן, ואת לא רוצה לעצבן אותי. דבר ראשון בובה יפה זה לא לגלגל לי עיינים.״ אמרתי והיא קטעה אותי.
״גילגול עיינים זה חלק ממני.״ היא אמרה,
״את לא מגלגלת עיינים.״ אמרתי בציווי.
״דבר שני אל תקטעי אותי, דבר שלישי אל תעשי שום דבר ללא אישורי. זה חוק הברזל, שלושה חוקים פשוטים וזהו.״ אמרתי לה.
״אוקי, רון אני יכולה לחזור לחדר שלי?״ היא שאלה וחזרה לחדרה.
״כן ברור, בובה יפה.״ זה יהיה הכינוי שלה.
״חוק ראשון אל תקרא לי בובה יפה.״ היא מילמלה בעייפות וסגרה את הדלת גורמת לי לצחוק מעט,
אני מחבב את הבובה היפה?

••••

אני מודה אני בן-אדם רע. סליחה על הכתיבה המזעזעת בהחלט, ועל הפרקים הקצרים. הסיפורים הבאים וגם העונה הבאה( אל תדאגו בלי ספוילרים יותר.) תהיה בהרבה יותר טובה וגם עם פרקים יותר ארוכים.

שיר.