.3.

219 22 8
                                    

מחשבותיי עברו בחזרה ללהימנע מלום כשהקשבתי לאנשים המדברים בבית הקפה.חיכיתי לה.

השעה השתנתה מ2:50 ל2:51 והיא נכנסה.

אותה תסרוקת.

אותו זקט.

אותו ספר.(היא לא התקלחה?)

היא הסתכלה סביב וגמעתי,מסתכל על עוגית השוקולד ציפס שלי.ולפתע,איבדתי את התיאבון.

"אפשר לשבת כאן?"

אלוהים.אדירים.

"כ-כן."גמגמתי.היא ישבה מולי וקפאתי.

"אני לא אפריע לך.לא יכולתי למצוא מקום."היא אמרה בשקט.

אתם מכירים את הגברים הנדושים האלה שאומרים"הקול שלה היה חלק כמו משי?"

טוב הבנתי את הפארסה עכשיו.עיניי עלו כדי לראות את היופי שיושב ממש מולי ונשימתי נעתקה.

היא במיידיות קמה ותפסה בארנק שלה איתה לפני שעזבה.צפיתי בה עוזבת לקחת את ההזמנה שלה.

נענעתי בראשי ועצמתי את עיניי.

זה לא רעיון טוב.

להישאר ולהתחבר כאן איתה,זה לא רעיון טוב בכלל.קמתי ללכת ואז נתקלתי בה.היא מעדה אחורה וצחקקה.

לעזאזל.

כשהיא התאוששה,עיניה פגשו בשלי וגמעתי,מחשבות שלא רציתי באו למוחי.פשוט נהדר.

רק.פשוט.פנטסטי.נהדר.

"ס-סליחה,באמת שלא התכוונתי ל-"

"היי זה בסדר,אני בסדר תירגע."קולה הרגילה והנהנתי,שם את הכובע שלי לפני שעוזב במהירות.הרגשתי נורא.

ידי רעדו וזה לא מהקור.

אני כלכך אדיוט!

"היי,אדוני?!"

היא שוב.

מכנסיי התהדקו כשהיא קראה לי אדוני.יופי.אני סוטה ממזר בן 20 שאוהב את זה שבחורה קוראת לו אדוני.

"השארת את הטלפון שלך כאן."היא אמרה והסתובבתי.מתנשם מתסכול.השלג נהיה לאור ואפה נהיה אדום ולחייה וורודות.

לקחתי כל סיב בגופי לא לקפוץ עליה ולנשק אותה בשלג.

ואז לעשות איתה אהבה ליד האח ולנשק אותה איפה שרק תרצה.

הגעתי לטלפון שלי אבל היא משכה אותו לפני שתפסתי בו.

"מה שמך?"היא שאלה.

תישאר רגוע.

"הארי."נשמתי החוצה.

"הארי,"היא חוזרת על שמי.

הדרך שבה אמרה את שמי גרמה לי לקפוא

"אולי פעם הבאה שאתה מנסה לברוח ממישהו בכלכך גסות,תוודא שהטלפון שלך עדיין איתך."

זה בכלל לא הגיוני.

כנראה בגלל שנאבדתי בתוך עיניה.

גמעתי כשהיא העבירה לי את הטלפון,עורה מבריש בלי.במזג האוויר הזה,עורה היה לאש בשבילי,גורם למשהו בי להידלק.

"ס-סליחה."גמגמתי,לא מסתכל עליה.

"אני אהיה בדרכי אז,"אמרתי במהירות.

היא צעדה אחורה והלכה במהירות,לא מסתובבת בכלל.

אני,מצד שני,הסתובבתי בחזרה,צפיתי בה חוזרת ונכנסת אל בית הקפה הקטן איפה שהיא נמצאת כל השעות אחרי בית ספר.

נענעתי בראשי והתחלתי את מסעי בחזרה הביתה,מהדק את הזקט שלי יותר כדי להתגונן מהקור.

+++

ווילו עברה את הבית שלי ונכנסה לשלה.חייכתי למחשבה שהיא הגיעה בבטחה.בחושך כזה,ילדה כמוהה לא צריכה בכלל להיות בחוץ.

מיסטי צפתה בי והרמתי את הגבה שלי,לא שואל את החתולה הזהובה.

נכנסתי לחדרי אחרי שבדקתי שהכל היה נעול וישבתי ליד החלון,שוב מצייר סקיצה חדשה לעונת החורף לכרטיסי ברכה.בואו לא נשכח כתיבה נדושה שהייתי צריך להוסיף.

ופתאום הרגשתי עליי מבט.קפאתי,השיער מאחורי צווארי עמד ומוריד כל ביטחון שהיה לי,סובבתי את ראשי לראות את ווילו.ועיניה התרחבו ושפתיה נפתחו.

בהינו אחד בשניה לשתי דקות טובות לפני שסגרתי את הווילונות בקשיחות.מסתכל דרך הצצה קטנה,ראיתי את גבותיה מורמות ומעבירה את ידה בשיער בתסכול.

הסתכלתי על מיסטי וגנחתי.

אלוהים אדירים אני חושב שאני הולך להקיא.

"מה אני צריך לעשות?"

מיסטי יללה וצחקתי כשהיא ברחה.

קפצתי אל המיטה וכיביתי את האור,מקווה שהשינה תסדר את מוחי מהילדה כחולת העיניים.

זה ממש חשוב לי לשמוע את דעתכן אז תגיבו עכשיו!!ומעניין אותי גם לדעת אם מישהי מכן עובדת איפה ובת כמה יא כי אני מחפשת עבודה (need money)

cold-h.s translatedWhere stories live. Discover now