.8.

187 15 3
                                    

מחשבותיי שוב נעצרו על ידי ווילו.

נשארתי ליד החלון שלי,מחכה שתפתח את החלון שלה.

אני מקווה שלא הלכתי מהר מדי עם מה שקרה מוקדם יותר.

הנשיקה הזאת,היא שרפה אותי.המגע שלה עדיין היה מונח עליי והשפתיים האדומות לא עזבו את מוחי.

סוף סוף הווילונות נפתחו וחייכתי כשפתח את החלון שלה.

"היי."היא לחשה."היי,"נשמתי החוצה."

היא פיהקה וחייכתי.

"את ישנונית?"שאלתי אותה.

"רק עייפה."

"לכי לישון אהובה."

היא הנהנה.

"לילה טוב הארי."

"לילה טוב ווילו.אין לך בית ספר מחר נכון?"

"לא,יום שבת מחר."

"אה,אני צריך לעבוד ב8 וחצי אני אדבר איתך אחרי העבודה?"

"אני אהיה בבית הקפה.אנחנו צריכים להיפגש שם,כמו תמיד."

צחקתי מהנהן.

"ברור,עד אז,ווילו."

היא נופפה וקפצתי למיטה.נאנח.

לא יכולתי לחכות ללמד אותה לצייר שוב.

+++

ווילו הושיבה את התיק שלה והזיזה את שיערה לצד אחד.

"היי הארי."

"אחר צהריים טובים ווילו."

היא נשכה את שפתה התחתונה והגעתי קדימה,דוחפת את שיערה אחורה.

"אמא ואבא שלי לא יהיו כאן חודש.יש להם נסיעת עסקים מחוץ ללונדון.הם בדנוור."היא אמרה בשקט.

אלה החדשות כי טובות עד עכשיו!

"ותהיתי,"היא התחילה,מלקקת את שפתה התחתונה."אם אנחנו הולכים ללמוד...עוד שיעורי ציור?"

נשענתי קרוב אליה,גורם לה לחייך.

"כן.המון."

היא חייכה מעט וישבנו בשקט.

"מתי ההורים שלך עוזבים?"

"הם הלכו בבוקר."

אפילו יותר טוב.

"אה אז מתי את רוצה ללמוד...איך לצייר?"

היא צחקה.

צחוק אלוהי.

"אמ איך 4?4 וחצי?"היא הציעה.

"מתי שאת רוצה."

היא הנהנה.

"אני אראה אותך בקרוב הארי."

"התכוונתי לשאול,אבל אני יכול ללכת איתך הביתה?לא יהיה איכפת לך נכון?"

cold-h.s translatedWhere stories live. Discover now