part 2

9.5K 351 10
                                    

אחרי טיסה של שכמה שעות טובות נחתנו. מרחוק ראיתי את תומאס, הלן, איימי , וריי
איימי וריי הם בני הדודים שלי
איימי בת גילי , 17 וריי בשנה האחרונה שלו בתיכון
תומאס והלן ניגשו אליי ראשונים וחיבקו אותי חזק
״יהיה בסדר, את איתנו עכשיו״ הם לחשו לי
הלוואי שזה היה נכון
איימי וריי חייכו אליי חיוך מרחם וחיבקו אותי גם כן
בדרך איימי כבר הספיקה לעדכן אותי בבית ספר החדש שאני אמורה להיכנס אליו
ובבנים החתיכים , ולמי כדאי להיתחבר, למי לא, מי המורים וכו
לא הייתי כלכך רכוזה
יותר חשבתי על הארץ..
ומידי פעם הינהנתי לכיוונה כדאי שתדע שאני מקשיבה לה .
״ובקיצור את הולכת להיות איתי בחדר וקנינו לך מיטה כמו שליי ונחבר את המיטות יחד יהיה לנו כלכך כיף יחד גל״ איימי אמרה בנשימה אחת
איימי ואני תמיד הינו מחוברות , הינו מדברות הרבה בווטצפ
היא היתה מספרת לי על הבעיות שלה ואני על שלי והיינו מנסות לעזור אחת לשניה מרחוק
עכשיו זה יהיה כלכך שונה
לחשוב שאנחנו נהיה באותה כיתה זה מנחם אותי
אני לא אהיה לגמרי לבד
הגענו לבית שלהם , או ליתר דיוק גם שלי עכשיו
והוא היה פשוט ענק
״תרגישי בנוח להיתמקם עכשיו, הבית הזה גם שלך מהיום״ תומאס אמר בחיוך המתוק שלו
מילמלתי תודה וניכנסתי לחדר ביחד עם איימי
״ואוו איימי החדר שלך פשוט יפה״ אמרתי מתפעלת מהגודל ומסיגנון העיצוב

״היי, הוא גם שלך עכשיו אחותי״ היא אמרה וחיבקה אותי

״את יודעת שתמיד חלמתי שתהיי אחותי , רק לא מנסיבות כאלה כמובן״ היא אמרה והשפילה מבט

״אין מישהי יותר מתאימה ממך״ אמרתי כדאי להקל על המצב וחיבקתי אותה

חשבתי על ליהי..
אחותי הקטנה
רק אלוהים יודע כמה היתי רוצה להיות במקומך עכשיו ליהי
כמה היתי רוצה שתהיי פה במקומי .

אני כלכך מתגעגעת שזה שורף לי בכל הגוף רק מלחשוב עליה
אל הצחוק הקטן שלה שהיא הייתה צוחקת שהייתי מדגדגת אותה
אל הריבים שלנו על השרותים בבוקר , או על שעות הטלויזיה
וליאור
רק מלחשוב עלייך כל הגוף שלי צמרמורות
אני לא חושבת שאני אמצא לך תחליף אי פעם בחיים שלי

״הכל בסדר״ איימי שאלה אותי כשהיא קלטה שאני בוהה כבר כמה דקות

״כן אני מצטערת פשוט חשבתי על...״
אמרתי והשפלתי את מבטי מסרבת לדמוע שוב
בכיתי כל כך הרבה בחודש האחרון שאני חושבת שכבר לא נשארו לי דמעות

״אני כלכך מצטערת גל..את עוד באבל ואני מפזזת משימחה פה ״ היא אמרה בעצב

״לא זה בסדר אני לא יכולה לשקוע בדיכאון, לא שוב.״ אמרתי בחיוך

״אני רוצה לשמוח, אני בטוחה שזה מה שהמשפחה שלי היתה רוצה שאני אעשה עכשיו״ אמרתי לה וקיווצתי את שפתי בכאב מהמחשבה עליהם

״אני כלכך שמחה לשמוע אותך אומרת אתזה, בואי נראה לך את כל הבגדים שקניתי לי ולך״ היא אמרה ולקחה את ידי לכיוון הארון מחייכת בשימחה

לשחרר...פשוט לשחרר

מחר יום חדש, בית ספר חדש והתחלה חדשה

בתמונה למעלה- איימי

Stay strongWhere stories live. Discover now