"I think I will miss you forever,like the stars miss the sun in the morning sky"
נ.מ לידיה:
בדקתי את השעון שעל יד המיטה שלי,
׳9:48׳
נאנחתי בכבדות. ירח מלא כול כמה זמן.
זה ממש מתיש אותי,אני צריכה את כל הכוחות שלי כדי להישאר נורמאלית ולא להפוך למפלצת,ותוך כדי לשמור שג׳קסון לא ירצח מישהו באחד מהתקפי הזעם הנוראיים שלו בתור זאב.
כבר היו מקרים.
אני כל כך מאחרת לבית הספר היום,חשבתי לעצמי ונאנחתי בייאוש.
קמתי במהירות מהמיטה והתארגנתי בזריזות,תוך חמש דקות כבר הייתי מוכנה,היי מי אמר שלהיות אשת זאב זה לא יתרון לפעמים?.
הלכתי לבית הספר ברגל,הייתי צריכה קצת זמן לחשוב.כל המחשבות התערבבו בראשי ןגרמו לכאב ראש נוראי לתקוף אותי.
המכוניות העוברות הגבירו את כאב ראשי,ראשי הסתחרר והרגשתי שאני עומדת לקרוס,בשנייה האחרונה הצלחתי לייצב את עצמי ורצתי במהירות לבית הספר,מנסה להבין מה לעזאזל יש לי.
נקודת מבט ג׳קסון:
נכנסתי לשיעור היסטוריה באיחור כרגיל,
"אדון מקאדאמס,למה אתה מאחר?"
שאלה אותי המורה וכרגיל התעלמתי.
התיישבתי במקומי כששמתי לב שלורן לא הגיעה.
הנחתי את ראשי על השולחן ועצמתי את עיניי, חמש דקות לאחר מכן הדלת נפתחה ולורן נכנסה.
"למה את מאחרת גברת קרטר?"
"אני מצטערת המורה,קמתי ממש מאוחר"
לורן התנצלה בקולה התמים והמורה הנהנה,מוותרת לה.
היא התקדמה למקומה לידי והתיישבה.
היא הניחה את ראשה על השולחן וזה היה די ברור שגם היא כמוני לא ממש מקשיבה למורה שמברברת כבר שעה.
צלצול להפסקה נשמע וחיוך עייף עלה על פניה של לורן.
"סוף סוף" היא מלמלה בעייפות.
חייכתי אליה חיוך קטן ויצאתי מהכיתה,מתקדם למחששה.
מבחין בליאם שכבר היה שם יושב על הספסל ומעשן.
"כמה זמן צריך לחכות לך יזבל!"ליאם צעק עליי ואני גיכחתי.
"כל החיים בערך" החזרתי בעוקצניות והוא גלגל את עיניו.
"אז" הוא החל להגיד ונשף את עשן הסיגריה שלו.
"יש ירח מלא היום?" הוא שאל והנהנתי,נאנח בייאוש.
"עוד לילה של להתעורר בתחתונים ביער" אמרתי וליאם פרץ בצחוק מתגלגל.
"אתה חתיכת יצור" הוא השיב לי והניח את ידו על גבי,תופח עליו בצורה מנחמת.
נ.ק מבט לידיה:
"מה קורה לי?,את נראית נורא" אמבר אמרה.
"גם אני אוהבת אותך אמבר"חייכתי בציניות לעברה.
"את יודעת למה התכוונתי" היא אמרה.
"יש היום ירח מלא"נאנחתי בעייפות
"את רוצה שאבוא אלייך אחרי בית ספר?נעבור את זה ביחד?"
"לא,זה בסדר".חייכתי לעברה בהקרת תודה,לא יכולתי לבקש חברה יותר טובה ממנה.
"קדימה אשת זאב שלי,את תעברי את זה" היא אמרה וחיבקה אותי,רצה לשיעור הבא שלה.
נ.ק מבט ג׳קסון:
שמיעת הזאב שלי התעוררה כאילו מעצמה,עצמתי את עיניי בבלבול,מנסה להבין מה נאמר.
"קדימה אשת זאב שלי,את תעברי את זה" המשפט הדהד במוחי וגרם לעיניי להיפער בהפתעה.
אז יש עוד אשת זאב בבית הספר הזה,ואני הולך למצוא אותה.
YOU ARE READING
I remember you
Romanceג׳קסון התקרב אל גופה הקטן של לידיה, דמעות עומדות ומחכות לצאת מעיניו, מבטו היה המום. הוא התיישב על הרצפה הכל חשוך מסביב וערפל עוטף אותם. הוא קירב אותה אליו מחזיק אותה כשיד אחת מתחת לברכיה, והשניה עוטפת את ראשה. דמעה אחת קטנה שלו נפלה על אפה, זולגת על...
