פרק 5

116 14 3
                                    

פרק 5:
-נקודת מבט קים-
אני שומעת צלצול מעצבן שלא מפסיק שמעיר אותי, אני פוקחת את עיניי מנסה להתרגל לאור כדי לראות יותר טוב.
אני נמצאת בחדר שלי, כנראה איידן העביר אותי לפה אחרי שנרדמתי.
קמתי עם אנרגיות טובות היום, סוף סוף אחי האהוב חזר אליי ואני פשוט מאושרת.
קמתי מהמיטה הנוחה ונכנסתי למקלחת שבתוך חדרי, אני מתקלחת כרבע שעה ומצחצחת את שיניי הלבנות.
יצאתי מהמקלחת עטופה במגבת ומרחתי את הקרם גוף שלי בניחוח וניל.
שמתי הלבשה תחתונה יפה כמו תמיד (ההלבשה התחתונה), ולבשתי חולצה לבנה רחבה שבצד שמאל למעלה מצויר עליה ברק בקטן, שורט ג׳ינס אפרפר, ג׳קט בצבע ירוק זית ונעלי אדידס (כמו בתמונה👇🏽).

שמתי הלבשה תחתונה יפה כמו תמיד (ההלבשה התחתונה), ולבשתי חולצה לבנה רחבה שבצד שמאל למעלה מצויר עליה ברק בקטן, שורט ג׳ינס אפרפר, ג׳קט בצבע ירוק זית ונעלי אדידס (כמו בתמונה👇🏽)

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

שמתי כמה שפריצים של הבושם וירדתי למטה מחפשת אחר קיילי, הרבה זמן לא ראיתי אותה.
״היי קייל״ (שם חיבה) חייכתי אלייה כשמצאתי אותה יושבת בשולחן ואוכלת חביתה וירקות, האמת? מאז שהגעתי לפנימייה לא עשיתי אפילו לא פעם אחת ריצה, אני כל בוקר הייתי עושה ריצה ולגמרי הזנחתי את זה.
״בוקר טוב קימי, רוצה ארוחת בוקר?״ קיילי שאלה ״אני אשמח״ חייכתי אלייה ״יופי אז תכיני לעצמך״ היא עקצה אותי וחייכה חיוך משועשע ומתגרה, גילגלתי את עיניי, יופי קיילי שיהיה לך אחלה בוקר.
״טוב אני לא רוצה לאחר, לא ממש למדתי מאז שהגעתי לכאן״ אמרתי מאוכזבת מעצמי שהזנחתי גם את הלימודים שלי, אני תלמידה מצטיינת, חשוב לי להצליח! ״יום טוב סיס״ אמרתי, לוקחת את התיק השחור שלי עם הציוד שאני צריכה להיום, מכניסה את האייפון לכיס של השורט ויוצאת מהדירה לכיוון הכיתה שלי.
י׳4
נכנסתי לכיתה רואה שאני בין הראשונים שהגיעו ומתיישבת בשולחן האחרון בסוף בצד שמאל, המקום האהוב עליי.
״היי קוראים לי ג׳סיקה אבל כולם קוראים לי ג׳ס״ ניגשה אליי ילדה בצבע שיער שחור עם עיניים כחולות גדולות מדהימות, שפתיים נפוחות, רזה אך לא הכי מפותחת, אך למרות זאת היא כל כך יפה.
״היי אני קים" חייכתי לעברה חיוך ביישני ומהוסס, אני חסרת ביטחון כשזה מגיע לדברים האלה.
״אז מה את חדשה?״ היא שאלה בחיוך ״כנראה״ חייכתי אלייה חזרה, ״יפריע לך אם אני אשב לידך?״ היא שאלה ״ממש לא״ מיהרתי להגיד ״אני אשמח להכיר אותך״ חייכתי אלייה, וככה עברו להן שעתיים מצחיקות של היסטוריה, ג׳ס ישבה לידי והכרנו אחת את השניה, עשינו שטויות, צחקנו וממש לא הקשבנו לשיעור.
״יאללה בואי יש הפסקה, רוצה ללכת לקפטריה?״ ג׳ס שאלה אותי ״לא בואי אליי נאכל אצלי, אחותי הכינה ארוחת צהריים" הצעתי לה ״יש לך אחות?״ היא שאלה ״כן קוראים לה קיילי והיא גדולה ממני בשלוש שנים, היא בת 18, לך יש אחים?״ שאלתי אותה ״היו לי״ היא נאנחה בעצב ״מזאת אומרת?״ שאלתי בפרצוף מבולבל ״כל המשפחה שלי נהרגה בתאונת דרכים, אני הייתי בטיול שנתי כך שלא נסעתי איתם, היו לי שלושה אחים גדולים, שלושתם בנים״ היא הסבירה לי בעצב ״אני כל כך מצטערת ג׳ס, לא התכוונתי״ התנצלתי, לא רציתי להעציב אותה ״זה בסדר קים, זה היה לפני חמש שנים, כבר התגברתי״ היא ענתה לי מנסה לחייך ״אני תמיד פה בשבילך ג׳ס״ חיבקתי אותה ״טוב בואי נצא מהאווירה העצובה הזאת, לא אמרת משהו על ארוחת צהריים?״ היא חייכה מעבירה נושא ״יאללה בואי״ חייכתי חזרה. הובלתי אותה כל הדרך לדירה שלי ושל קיילי כאן בפנימייה, ״מה לעזאעזל?״ היא לחשה כשנכנסנו, מזאת אומרת למה היא מופתעת? הייתי מבולבלת, הרי לכולם יש דירות כאלה כן לא? רגע לא? ״מה זה זה פאקינג ארמון למה יש לכם דירה כל כך גדולה? לכולם יש חצי מזה״ היא שאלה מופתעת ״כנראה שלהיות אחות של המנהל נותן כמה פרוטקציות״ חייכתי חיוך ביישני ״לאיידן יש אחות?" היא שאלה וההפתעה נשמעה בקולה ״יש לו שתיים, אני וקיילי״ חייכתי ״יואו הלוואי לי היה אח כזה חתיך״ היא חייכה אליי חיוך והרימה והורידה את הגבות זה במהירות ״איכ ג׳ס הוא אח שלי״ הזדעזעתי ״אז מה״ היא צחקקה ״טוב יאללה בואי נאכל תכף נגמרת ההפסקה״ ישבנו בשולחן והמשכנו לדבר, היא סיפרה לי מי המקובלים ומי הילדים שלא כדאי להסתובב איתם, למי כדאי להתחבר ולאיזה מסיבות כדאי ללכת, אבל זה לא היה כל כך אכפת לי, אני אתחבר לאיזה אדם שאני רוצה גם אם הוא בתחתית רשימת המקובלים, העיקר שהוא בן אדם טוב.
אחרי האוכל חזרנו לכיתה וכך עברו להם שעתיים מדעים ושעתיים אנגלית.
נשארה לנו שעה אחרונה- חינוך. כעיקרון זה שיעור עם המורה שאמורים לדבר לעשות כל מיני פעילויות חינוכיות או דברים חברתיים, אבל כאן? שמים על זה זין ויוצאים לשיעור חופשי.
אז החלטתי ללכת לבקר את איידן לשאול אותו אם הוא רוצה לאכול איתי ארוחת צהריים להשלים פערים.
תיקתקתי בדלת וחיכיתי לאישור מאיידן כדי להיכנס ״היכנס״ הוא אישר ופתחתי את הדלת.
וכמו בפעם הקודמת מולו ישב אותו גבר שנתקע בי שבמקרה איידן עובד אצלו.
״היי יפה שלי את צריכה משהו דחוף או שאת יכולה לחכות עד שאני אסיים את הפגישה?״ איידי שאל ״לא זה בסדר איידי רק רציתי להציע לך לאכול איתי ארוחת צהריים, אבל אם אתה עסוק אז לא נורא בפעם אחרת חיים שלי״ עניתי לו רגועה, בפעם הבאה אני אודיע לו מראש, חייכתי אליו והתכוונתי לצאת ״לא ידעתי שאתה יוצא עם קטינות אחי, זה נקרא פדופיל״ שמעתי קול גברי צרוד יפה ומשועשע.
״ואני לא ידעתי שאני יוצאת עם אח שלי, כנראה ששנינו גילינו דברים חדשים היום״ עניתי בציניות והתכוונתי לצאת שוב ״חכי קימי את רוצה לאכול איתי ועם תומאס ארוחת צהריים היום?״ איידן שאל בחיוך מתלהב ״מי זה תומאס?״ שאלתי לא מבינה ״אני״ שמעתי שוב את הקול הגברי הצרוד היפה והמשועשע, אז לאותו גבר קוראים תומאס.
השם הזה כל כך מתאים לו.
החלטתי לפתוח איתו דף חדש הוא בכל זאת ראש משפחת פשע.
״היי אני קים, אחות של איידן״ הבאתי לו את היד שלי כדי שילחץ אותה, ״נעים להכיר קים״ הוא הושיט את ידו השרירית ולחצנו ידיים, המגע שלו העבירי צמרמורת, מגע גברי ומחוספס אך כל כך נעים בו זמנית.
״אני אשמח איידן, בכל זאת אני לא מעוניינת לאכול לבד״ חייכתי אליו ״איפה קיילי?״ הוא שאל אותי מבולבל ״אין לי מושג היא יותר מידי נעלמת לי לאחרונה, קצת הייתי עסוקה בעצמי בימים האחרונים שלא שמתי לב אלייה בכלל, אני כל כך מאוכזבת מעצמי״ השפלתי את ראשי ״היי יפה שלי זה בסדר, גילית הרבה דברים לאחרונה, הכל נפל עלייך בבום וזו זכותך לקחת לך זמן כדי להירגע ולחשוב״ איידן הרים את ראשי וחיבק אותי חזר, מנחם אותי בזרועתיו ״טוב איפה אוכלים?״ שיניתי נושא מעדיפה לא להיתבאס עכשיו ״בבית שלי עם אחותי הקטנה, זה מפריע לך?" תומאס שאל אותי בקול הגברי והצרוד שלו, אלוהים קיבלתי צמרמורת רק מלשמוע אותו מדבר, ״לא מה פתאום, בת כמה היא?״ שאלתי בחיוך מראה התעניינות ״היא בת 13״ הוא חייך את החצי החיוך שלו ״איך קוראים לה?״ שאלתי ״קוראים לה סופיה״ הוא ענה ״אני אשמח להכיר אותה״ חייכתי חיוך מתוק, ״אז יאללה בואו״ איידן אמר בחיוך ויצאנו מחוץ לפנימייה לחניה של המכוניות.
ראיתי את תומאס ואיידן מתקדמים לעבר המכונית הכי יפה והכי יקרה שהייתה שם! וואו!
״אומייגאד זה פאקינג קוניגסאג אגרה (המכונית השנייה הכי יקרה בעולם אם אני לא טועה)״ תומאס הסתכל עליי מופתע ״איך את יודעת מה סוג המכונית שלי?״ הוא שאל מבולבל ומופתע ״אני מכירה מכוניות״ מלמלתי בקול מבוייש והרגשתי את לחיי מתחממות, תומאס חייך אליי את החצי חיוך המפורסם שלו ונכנסנו לאוטו👇🏽

Dangerous SecretsWhere stories live. Discover now