Dangerous Secrets

פרק 3

פרק 3:
-נקודת מבט קים-
״קים אם את לא קמה עכשיו אני נשבעת לך שאני אשפוך עלייך דלי של מים ישמנה קומי כבר״ התעוררתי מצעקותיה של קיילי ״קמתי יבהמה תפסיקי לצעוק״ גילגלתי את עיניי היא יכולה להיות כל כך מעצבנת לפעמים.
הלכתי לשירותים כדי להתחיל להתארגן ליום הראשון שלי בלימודים בפנימייה, הסתכלתי במראה ונבהלתי מעצמי הייתי נראית נורא עיניי נראו נפוחות ואדומות, שיערי הבלונדיני מקורזל ומלא בקשרים וכל האיפור נמרח לי מהדמעות של אתמול ושלא נתחיל לדבר בכלל על הריח שלי אוי ואבוי.
נכנסתי להתקלח לשטוף ממני את כל הגועל ויצאתי לאחר חצי שעה, ציחצחתי את שיניי והלכתי לחדר ארונות ולבשתי חולצה לבנה עם מחשוף קטנטן, שורט ג׳ינס בהיר והוספתי לזה ג׳קט בצבע ירוק זית אפרפר שמגיע מאחורה עד למתחת השורט. (בתמונה למעלה מה שהיא לבשה)
השארתי את שיערי חלק ושמתי קצת מסקרה ואודם ורדרד חלש, אני לא ממש אוהבת להתאפר.
נעלתי נעל עקב סגורה שחורה, לקחתי את התיק הקטן השחור שלי שהיה בו רק מחברת ועט.. אני לא ילדה של לימודים אחרי מה שקרה כשאיידן עזב הדרדרתי לגמרי בלימודים ואני לא מתכוונת להקשיב בשיעורים גם עכשיו, פשוט לא מעניין אותי.
לקחתי את האייפון 6+ שלי מהמטען וירדתי למטה למטבח, אכלתי את הפנקייקים שקיילי השאירה לי ויצאתי לכיוון המבנה של הלימודים, כמובן באיחור של שעתיים בערך נשאר עוד 20 דקות בערך לסוף השיעור והחלטתי להיכנס בכל זאת כי אני לא מעוניינת להכיר את הפנימייה הזאת וזה לא שיש לי משהו יותר טוב לעשות בחיים.
נזכרתי שקיילי אמרה לי שאני בכיתה י׳4 אז התחלתי לחפש את הכיתה הזאת בתוך הפנימייה הענקית הזאת והופתעתי מעצמי שמצאתי אותה תוך שתי דקות.. פשוט ללכת ישר ולפנות שמאלה..
לא דפקתי ולא כלום פשוט פתחתי את הדלת של הכיתה ונכנסתי, ואת מי ראיתי? את איידן מלמד מתמטיקה! אוי אלוהים הוא הולך ללמד אותי? מה עשיתי רע בחיים?
נאנחתי ונעצתי בו מבט זועם התעלמתי מהמבטים הבוחנים של כולם והתקדמתי לשולחן האחרון מצד ימין בכיתה שהיה השולחן הפנוי היחיד ולשמחתי הרבה אף אחד לא ישב שם.
איידן השפיל את ראשו בעצב והמשיך ללמד מתמטיקה מזויינת בזמן שאני ציירתי לי במחברת.
וככה עברו להן 20 דקות משעממות ביותר של ציור.. ועכשיו הפסקה? יופי כי אני ממש לא רוצה להיות באותו חדר עם איידן.
״רגע לפני שאתם יוצאים להפסקה קים את מעוניינת להציג את עצמך?״ איידן שאל בקול שקט שבהחלט הפתיע את כל הכיתה ״לא״ עניתי חד וחלק ויצאתי מהכיתה שלגמרי נתנה לי הרגשה לא טובה. אני מניחה שכולם היו מופתעים מהתגובה שלי למנהל המפחיד שלהם אבל כולם מעניינים לי את התחת. יצאתי מהכיתה והלכתי למחששה לעשן ולהירגע.
כן אני מעשנת בגלל מה שקרה אחרי שאיידן עזב, אני מניחה שכולכם רוצים לדעת מה קרה אבל כואב לי רק לדבר על זה! ולא אני לא ערבית זה פשוט עוזר לי להירגע וברור שאני לא מרוצה מזה שאני מעשנת אבל התמכרתי לזה כמו כולם ואני לגמרי מאוכזבת מעצמי.
למחששה נכנסו חבורת בנים ונעמדו מול הספסל שישבתי עליו ״את יושבת לנו במקום״ אחד מהם אמר בזעם ״ואתה מפריע לי לעשן״ התעצבנתי ״קומי מהספסל או שאני לא אשלוט בעצמי״ הוא איים עליי, גיחכתי בזלזול ולא זזתי ממקומי והוא התעצבן יותר.
הוא התקרב ותפס לי את היד אבל בתוך שנייה עיקמתי לו את היד העפתי לו בוקס ובעטתי לו בביצים.
כן, למדתי אגרוף ואני די טובה בזה, אז מה אם אני בת ואני קטנה תפסיקו להיות שוביניסטים אנשים!
זרקתי את הסיגריה על הרצפה ומעכתי אותה עם הרגל ״פעם אחרונה שאתם מתקרבים אליי״ לחשתי באיום וברחתי מן המקום ״קים אדאמס לחדר המנהל" קראו בכריזה ואני ממש לא התכוונתי ללכת לראות את איידן הוא חי בסרט שאני אלך אליו.
ואני לגמרי הולכת להבריז עכשיו.
אני לא מבינה מה קורה לי היום, ההתנהגות הזאת לא מתאימה לי! אני?מרביצה לאנשים? אני לא יכולה לפגוע בזבוב אני לא מבינה מה השתלט עליי אבל הפנימייה הזאת לא עושה לי טוב, ואני כל כך הולכת להתנצל בפני החי בסרט שרבתי איתו, אני לא כזאת ולא מתכוונת להיות כזאת! זה היה פשוט יום רע והוא אפילו לא התחיל עדיין. נאנחתי בייאוש, ייאוש מהיום הזה, ייאוש מההתנהגות שלי וייאוש מכל מה שחוויתי בחודשיים האחרונים. עייפתי מכל זה!
אני הולכת לכיוון החדר ומרגישה רטט מתוך הכיס, הוצאתי את הפלאפון אבל לא הספקתי לבדוק מי שלח לי הודעה כי אחרי שתי שניות הרגשתי איך אני נמרחת על הרצפה ושהפלאפון עף לי מהידיים.
הרמתי את מבטי כדי לראות מי הבהמה שהעיף אותי וראיתי אותו שוב פעם, את הגבר החתיך עם עיניי הדבש.
״כמה פעמים אתה יכול להתנגש בי מה אין לך עיניים?״ צעקתי עליו בכעס ״תיזהרי קטנטונת שמרי על הדיבור שלך אין לך מושג מה אני״ הוא לחש שוב באיום ״מתי תבין שלא אכפת לי מי אתה״ גילגלתי את עייני ״אל תגלגלי את עינייך קטנטונת תיזהרי ממני״ הוא אמר באיום ואני גילגלתי לו עיניים בכוונה והלכתי לדירה שלי ושל קיילי משאירה את הגבר החוצפן והחתיך באופן מסוכן לבד.
לגמרי התייאשתי מהיום הזה והוא רק התחיל...
אבל מה שלא ידעתי זה שחיי השתנו ביום הזה!
_____________________________________________________
מקווה שאהבתם.. :))
-אופיר❤️-