פרק 37

169 19 6
                                    

פרק 37

רוז 

קסם אינו דבר שמבשר טובות, זו ידעה רוז מגיל צעיר, את היכולת המופלאה של גופה לרפא את עצמו היא הסתירה בכל מעודה, היא ידעה היטב כי עליה לעשות זאת. כי אין זה למשהו יודע, המצב שלה יהיה בכי-רע. קסם לא היה דבר נפוץ בממלכה הצפונית, למעשה ההפך היה הנכון. היו מעשיות על כוחות הקסם ואנשים בעלי קסם, אך אף אחד ממעשיות אלו אינם הסתיימו היטב.

כל הסיפורים הללו, היו שהרעים הינם מחזיקים בכוחות קסם. קסם בישר רעות בממלכה הזו, במקרה הטוב הוא גרם לריחוק, במקרה הגרוע הוא יכל להביא אף למוות. רוז לא ידעה מה לעשות עם עצמה, האם לספר זאת? את הידוע לה לכל מי שהכירה, להכריז זאת בחצות? אבל הרי ישאלו מאיפה הגיע עליה מידע זה, מה היא תאמר? איך היא תסביר מבלי להסגיר את זהותה הכפולה? 

ואם תדבר, הסיכוי גבוה ביותר שגם הוא יעשה זאת, יגרום לבאי הממלכה כולם לחשוד בה. ולמשפחה להתבייש בה, ואסור שזה יקרה, אסור בהחלט!  אסור לה לגרום למשפחה משהו שיתביישו בה, אסור לה בהחלט, זה הכלל החשוב ביותר של משפחה. אסור לה לגרום להתבייש בה. היא לוקחת צעד אחורה ובוחנת אותו שוב, עליה יהיה להגיע להסכם איתו.

היא מביטה בו מנסה לנסח את מילותיה בראשה, לנסח היטב, "אם אני אסכים לכך", היא מתחילה מעט בחשש ובוחנת את תגובתו, "אם אני אסכים לכך, האם תוכל להישבע לי שלא תסגיר את זהותי?", היא שואלת. הוא מניח את ידו על לוח ליבו, "אני אוכל לעשות זאת", הוא מהנהן. "בסדר, אם כך אני אעזור לך ובתמורה לכך, אתה תסתיר את זהותי, ותעזור לי". "הסכם", הוא מהנהן לעברה ומושיט את ידו ללחיצה.

"הסכם", היא מאשרת שוב ולוחצת את ידו.

Blood Princess 1:LegendWhere stories live. Discover now