אני מאושרת
אני שמחה
הכל מסתדר לי
פחות צוחקים עליי
פחות מרביצים לי
אנשים מתחילים להתייחס אליי.
ליאור ואני כבר חודשיים ביחד אני ממש אוהבת אותו , הוא עוזר לי בכל דבר שאני צריכה והוא תמיד פה בשבילי...
אני מרגישה מוגנת, נאהבת.
היום אני וליאור כבר חודשיים ביחד והרגשתי שהכל מסתדר לי בתקופה האחרונה, כאילו ההבנה של אנשים שיש לי מישהו שמסוגל לאהוב אותי בזכות מי שאני העניקה לי יחס שונה.
נכנסתי לחדר אוכל והתיישבתי על יד ליאור שהתיישה עם חבריו היותר ׳מקובלים׳ בשכבה, הנחתי עליו את ראשי ורכנתי לתת לו נשיקה ובוא אוטומטית התרחק ממני במעט.
לא הבנתי למה , זה הרגיש לי ממש מוזר אך תוך שנייה הוא התאפס על עצמו ונתן לי נשיקה בלחי.
הרגשתי מבט נעוץ בי, וחיפשתי בעיניי את המבט ופגשתי בעיניו של בן מידית הסטתי את מבטי והלכתי לשיעור.
כשחזרתי הביתה עליתי לישון עם חיוך על הפנים בידיעה שהכל מסתדר לי.
"לירז" שמעתי את אבי צועק מהקומה התחתונה, התעוררתי בבהלה , העפתי מבט מהיר אל החלון וגיליתי שכבר בוקר ,וכל מה שחשבתי עליו היה 'הלך עליי, מה כבר עשיתי' ירדתי מהר בשביל לא להליט את הרוחות שתוך כדי הקול הפנימי שלי לא מספיק להתעלל בי.
"למה הבית כזהה מבולגן? למה לא סידרת!?" אבא צעק עליי, פחדתי לענות שלא יתעצבן יותר.
"מצטערת" מלמלתי, הסתכלתי בעיניו וניסיתי לחפש רחמים, ניסיתי למצוא את אבא שלי שאיבדתי מלפני כמה שנים אך לא הצלחתי.
"מצטערת!? אני אראה לך מה זה מצטערת" אבא שלי צעק.
הכל קרה במהירות, הרגשתי מושפלת.
הוא סטר לי, הרגשתי מעוצמת ההדף את הראש שלי שזז הצידה ומפיל אותי אל הריצפה לאחר איבוד שיווי המשקל, הרגשתי כאב חד נוסף בלחי שלי, האגרוף בא בכלכך מהירות שבכלל לא העלתי בדעתי שזה יקרה לי.
לא ידעתי מה לעשות, ׳איך אני יוצאת מזה? למה אף אחד לא עוזר לי׳, הרי ידעתי שאימי ואחותי נמצאות בקומה למעלה ומעדיפות לסתום את האוזניים ולהפנות לי עורף, ניסיתי להישאר חזקה אבל ידעתי שזה יהיה רק עיניין של שיניות לפני שאני אתפרק מולו ואתן לו להנות מהספק.
YOU ARE READING
ALONE
General Fictionהבטתי בו, על פניו היפות והמשורטטות, על עיניו היפות והנוצצות, ועל שפתיו הבולטות המגרות והמעוצבות. לא יכלתי לעצור את זה. זה קרה בשנייה. הוא הניף את ידו וסטר ללחיי, הרגשתי את לחיי מתחילה להאדים ולהתחמם. עכשיו, עיניו כבר לא היו יפות ונוצצות, הן היו בצ...
