הריון לא מתוכנן

פרק 18

'מזל טוב, איזה חודש היא?' שאלתי אותו,
ונסיתי להסתיר את בטני.
שמתי את התיק הקטן והסתרתי את בטני.
׳חודש שני׳ אמר והתיישב חזרה ..
התיישבתי לידו.
׳לפחות איך אתה מרגיש עם זה שאתה הופך להיות אבא ?׳ שאלתי אותו ושיחקתי באצבעותיי בלחץ.
׳הרגשה מעולה, בידיעה שעכשיו אתה הופך להיות אבא , זה הרגשה טובה ומרגשת וחוויה בלתי נשכחת.׳ אמר
והתאפקתי לא לבכות..
נסיתי כבר שאפשר להחזיק את הדמעות שניסו לרדת במהרה.
׳קלואי כדאי שנלך הביתה. אחיך מחכה לך.׳ אמרה אימי שהתקרבה עלינו.
׳אמ היי גברת נירית, מה שלומך?׳ אמר תומאס בקול צרוד, הרגשתי שעם לא אלך אני אתמוטט.
׳בסדר, איך אתה מתרגש?׳ שאלה אותו והסתכלתי עלייה במבט שלמה שאלת את זה עכשיו?
׳מתרגש מאוד.׳ אמר תומאס והביט בעיני.
קמתי מהכיסא לעבר השירותים הרגשתי התמוטטות .
נכנסתי לשירותים והכנסתי את ידי לתוך חולצתי וליטפתי טת בטני.
כשיצאתי מהשירותים ראיתי את אמא שלי ממשיכה לדבר עם תומאס.
׳מאמי , הכל בסדר עם העובר יש לנו בדיקות ב13.3 שזה עוד חודש.. ׳ אמרה קייט.
׳אמא בואי נלך הביתה , אני מרגישה לא טוב בכלל׳ שמתי את ידי על מצחי.
~~~~~~~~
עברו 4 שעות מאז שנפגשתי בפתאומיות את תומאס וקייט.
׳את בסדר? את נראית חיוורת נורא.׳ אמרה לי אימי והתיישבתי בספה ונשכבתי עלייה. והדמעות ביצבצו להם .
אימי התיישבה לצידי וליטפה את ראשי.
דפיקה בדלת קטעה את קו מחשבותיי אימי קמה, לדלת ופתחה את הדלת .
ריח גברי מגיעה לאפי והרגשתי בחילה צורבת בגרוני.
׳אני רוצה לראות את בתי, לבקש ממנה סליחה.׳ שמעתי את קולו של אבי .
׳למה אתה צריך לבקש ממנה סליחה, כשאתה התנהגת עלייה כמו זונה, בסדר נכנסה להריון לא מכוונה רעה.
היא לא תכננה את זה. ׳ אמרה אימי.
ונכנסתי לסלון אחרי הקאה  מגעילה.
׳היי קלואי אני מצטער שקראתי לך זונה וסטרתי לך, וסילקתי את סיגל . היא קיללה אותך והסיתה אותי כל הזמן הזה נגדך, אז באתי לפה כדי לבקש את סליחתך ולהיות אביך ולעזור לך לגדל את הילד. אני אוהב אותך ילדה שלי׳ אמר אבי הסתכלתי עליו במבט שאני אחשוב על זה.
נכנסתי לחדרי הקטן, שבבית של אימי אימי לא הייתה עשירה או ענייה. מומצאת .
היא התחילה לצמצם דברים כמו לקנות נייד וכ׳ו.
אמא נכנסנ לחדרי . וביקשה לדבר איתי התרוממתי מהשכיבה שלי.
׳תקשיבי ילדה, תסלחי לאביך .׳ אמרה אימי
׳אני אסלח לו, אבל שבתנאי אחד שהוא לא ירביץ לי שוב ..׳ אמרתי לה.
אני כל כך רוצה לישון.
ירדתי למטה ראיתי שאבא שלי משלמים פערים עם אחי הגדול.
׳היי אבא׳ וחיבקתי אותו ..
׳היי ילדה יפה שלי , איך את מרגישה?׳ שאל אבי והתיישבתי לידו .
׳סביר הקאות פה ושפ סחרחורות , מעצבן׳ מלמלתי וצחקתי והוא התחיל לצחוק איתי והצטרף עליו גם אחי.
~~~~~כעבור שבועיים~~~~~
אני בחודש השני להריוני הבטן מתבצבצת לאט .
תומאס שוב נעלם..
התחלתי ללמוד להיות מורה..
כל חיי רציתי להיות מורה.
עכשיו אני לומדת את זה באוניברסיטה תל אביב. וסמינר הקיבוצים.
הלימודים קשים. אין מה לעשות זה החיים.
בינתיים אני בתחילת הלימודים..
׳קלואייי, רדי למטה כבר אנחנו מאחרים לבדיקות.׳ אמרה אימי וירדתי למטה.
׳ילדה שלי בהצלחה מקווה שהכל יהיה טוב, ותנסי כמה שיותר לספר לאבא של הילד שלך יש לו זכות לדעת .׳ אמר לי אבי .
׳הוא מאורס ועכשיו יש לו ילד בדרך.׳
אמרתי לו והשפלתי מבט .. ונשקתי לאבי ללחיו ויצאתי עם אימי לאוטו שלה ..
הגענו לבית חולים.
׳עכשיו נעשה בדיקת אולטרסאונד ועוד כמה בדיקות.׳ אחרי שעתיים הרגשתי את עצמי מתמוטטת כבר לא יכולתי.
אחרי הבדיקות הרגשתי זוועה.
התיישבתי בכיסא וחכיתי שאמא תביא לי מים ..
שמעתי קול של בכי בוקע מחדר 6 .
צעדתי לעבר החדר.
חריץ קטן שמפריד בין סגירה לפתיחה של הדלת, ראיתי את תומאס בוכה.
וקייט שבורה.
נכנסתי בצעדים שקטים.
׳קרה משהו תומאס?׳ שאלתי והתיישבתי לצידו.
׳איבדנו את התינוק בגלל שקייט לא שמה לב למה שדרכה ונפלה בחוזקה על בטנה. ׳ אמר.
׳אני מצטערת ומשתתפת בצערכם , אני בטוחה שתוכלו להביא עוד אחד לנסות לפחות.׳ אמרתי . והרגשתי סחרחורת קטנה
׳את בסדר קלואי?׳ שאל תומאס והסתכלתי עליו בעיניים אדומות , ונפוחות.
וחיבקתי אותו. ואחרי זה הלכתי לקייט ליטפתי טת פנייה (כמה שאני שונאת אותה)
׳קייט תקשיבי תנסי להביא עוד ילד זה לא סוך העולם אני מבינה את הקטע ואת הסבל שאומרים לך שהעובר מת . תהיי חיובית.׳ אמרתי לה ובזה יצאתי מחדרה.
והתיישבתי חזרה בכיסא.
׳היי את בסדר ?׳ שאלה אימי ונתנה לי כוס מים שלקחה מהקפיטריה.
׳בסדר, תומאס איבד את הילד שלו. את לא מבינה איזה שבור הוא׳ אמרתי לה וכל עולמי קרס הכוס נזרקה בין רגלי.
ראשי נחת על רצפת בית חולים הרגשתי את עיניי נהפכות למטושטשות ושחור מילא את עיניי.
שמעתי את צעקותיה של אימי לאחות שהייתה בדלפק.
~~~~~~~~~~~~~~~
700 מילים😍
פרק הבא ארוך יותר.
אז בבקשה תגיבו!
#תגיבו