הריון לא מתוכנן

פרק 20

הרגשתי שקשה לי לבלוע.
הדפים והצילומים של האולטרסאונד .
נפרסו על המדרכה.
ראיתי את גופי נדרך.
ידיו של תומאס הרימו את הדפי הטופס, והצילומים. הוא עיין בטופס, והוא הסתכל עליי במבט רציני העיניים התחלפו לאפל .
גופי התחיל לרעוד .. הרגשתי לידו חלשה.
הדמעות עלו בעיניי והתמלאו בכאב.
מחפשת דרכים להוציא את הדפים שלא היו אמורים להיות בידו של תומאס.
ידיו החליפו את הטופס לצילומי התינוק.
הוא העביר את ידו על הצילום של התינוק.
ראיתי דמעה נופלת על הצילומים.
הוא הפסיק להתבונן בצילום.
הרים את מבטו עליי
המבט שוב היה אפל.
התחלתי לפחד, אולי הייתי צריכה לספר לו? הכל הרסתי . הרסתי תיחסים שלי לפחות כשני בני אדם . שיכולים רק להיות ידידים .
׳את!׳ אמר תומאס, הרגשתי שגופי לא עומד בזה.
הרגשתי מושפלת הייתה לו זכות לדעת.
ואני ביטלתי טת הזכות הזאת.
׳איך יכולת להסתיר את הריון שלך ממני?
בחודש 3! איך . אחרי שאיבדתי ילד מקייט. באותו יום ששכבתי איתך, את נכנסת להריון?׳ אמר תומאס.
והשפלתי מבט.
׳מצטערת הייתה לך זכות לדעת תומאס , ואני ביטלתי את הזכות שלך. לא חשבתי שתתעצב באמת על אובדן ילדך מקייט.׳ אמרתי לו. הרגשתי את מבטו מתרכך.
׳אבל למה למה ? למה לא אמרת לי? על זה לא אסלח לך בחיים!׳ אמר תומאס. ולקח מידי את הצילום והטופס .
בידיו והלך .
צעדיו התרחקו מגופי.
הרגשתי שעם לא אעצור אני אתרסק.
אבל העדפתי להתרסק על אדמת הרחוב.
במקום לרוץ ולסכן את עצמי ואת התינוק.
׳תומאס אני אוהבת אותך׳ מלמלתי לעצמי בשקט.
כמה הגורל אכזר.
הגעתי הביתה רק ב19:00 כשנכנסתי לבית.
ראיתי את הורי אחי כועסים עליי,
אבל הרגשתי חסרת תקנה חסרת תקווה , חסרת אמונה, חסרת שליטה.
׳תומאס סיפר לנו שהוא יודע שהוא אבא והוא ממש לא רוצה לסלוח לך׳ אחי הגדול אמר.
׳מצטערת תפסיקן להעיר לי!׳ אמרתי ובזה עליתי לחדרי .
התיישבתי בחדרי.
ספר לימודים של האוניברסיטה.
צליל הודעה ווצאטפ בוקע מהנייד.
~~~~~~~~~~~~~
5 הצבעות ו3 תגובות ממשיכה!