אוי, איך אני שונאת להיות הגדולה בחבורה. עם כמה שאכפת לי מאנני, לוק ואטב, הם פשוט חבורה של מתבגרים חובבי דרמות. אחרי כל הדרמה באטלנטה המשכנו בדרכנו בכרכרה. לוק ישב לידי, בעוד פניו מחליפות גוונים שונים של אדום, ואטאל ואנני ישבו מאחורה, אטאל שקועה במחשבות שלא הצלחתי לפענח ועל הפנים של אנני כל הספקטרום שבין חרטה, גועל, ומעין ניצחון. ״לוק, רק שתדע שזה בסדר גמור שאמפוזה הצליחה להפיל אותך״ אמרתי בסוף כדי לשנות את האווירה. ״אני בטוחה שאם היא הייתה קוראת לכל אחת מאיתנו גם היינו הולכות.״ ״אבל למה ש...״ קראה אנני, מבולבלת. ״אויש, אל תיהי מקובעת אנני, אמפולות בימנו ניגשות גם לבנים וגם לבנות, תלוי במשימה״ קטעה אותה אטאל. אנני משכה בכתפיה ונראה שהבינה את העניין. גם אטאל הסכימה, והפנים של לוק נראו מעט פחות אדומות. ביקשתי מאנני רשות להוביל את אריון לאגם בקרבת מקום. ״בואו נחליף לבגדי ים!״ אמרה אנני בהתרגשות. נאלצתי לשמור על לוק המסכן, שיצא לו שם של רודף שמלות רציני, בזמן שהבנות החליפו לבגדי ים. גם אני החלפתי לבגד ים ונכנסתי למים. הם היו קרים וצלולים. יכולתי לראות שגם הבנות היו שמחות על העצירה הזו. ״רוצה לעשות קצת כיף אחותשלה?״ צעק לוק מאחורי. היא קפץ עליי והטביע אותי. כשהייתי במים אחזתי בקרסולו של לוק וסובבתי אותו מעליי. הסתובבתי ככה שעד שלוק עלה מעל פני המים אני הייתי זאת שהטביעה אותו. הזמן חלף מהר ולוק לא השתחרר מההטבעה שלי אפילו פעם אחת. אטב צעקה אלינו ושחררתי את לוק כך שהוא נורה מהמים כמו דג מתפתל. ״איפה אנני?״ הוא שאל אחרי שסיים להתנשף. פרעתי את שיער ראשו. פתאום הוא נראה לי כמו אח קטן ולא כמו חניך מעצבן או שותף למסע. ״זה בדיוק מה שרציתי להגיד לכם. היא צללה מתחת למים ולא חזרה.״ ״כמה זמן היא כבר מתחת למים?״ שאלתי. ״זהו, שהיא לא. חיפשתי אותה בכל האגם. אני יכולה להרגיש קצת כוח קסום בקרקעית האגם. אולי פורטל או משהו. לא מאוד חזק.״ ״אז למה אנחנו מחכים?״ שאל לוק, וצלל לחפש את הפורטל. הבטתי באטב וזאת משכה בכתפיה. מה כבר אפשר לעשות? וכך צללנו ביחד אל הפורטל.
