נ.מ. אופיר:
חזרנו מהקניון והם רצו פנקייקים אז הכנתי לכולם וישבנו לאכול..
״וואי אופיר הפנקייקים יצאו מעולה״ אביאל אמר ומילמלתי תודה וכולם המשיכו לאכול ...
-
-
~ערב כבר ואביאל הלך הבייתה ואור הלך אליו ועוד מעט אופיר חוזרת ליואב הבייתה~
״אופירושקה בואי נשב נראה סרט״ אנה הציעה ואני הנהנתי וישבנו לראות הטיטאניק שאיך אםשר שלא לבכות ממנו
-
-
״נוו אז את מבינה .... אני באמת חושבת שכדאי לי להישאר ולהיפרד מעמית....״ אמרתי לאנה והיא הסכימה איתי ואמרה שאפילו אני אלך היום ולא לדחות את זה יותר מדיי .... אני מסכימה איתה כל כך .... התקשרתי לאור שיגיע לבוא לקחת אותי ליואב הוא כנראה התעצבן שאני הולכת וניתק... אחרי רבע שעה בערך כשכבר הייתי מוכנה עם כל הדברים שלי אור התקשר אליי שהוא בחוץ ושנבוא ירדנו נכנסנו לאוטו והנסיעה הייתה שקטה אור אנה ואביאל דיברו בינהם ואני שתקתי ונרדמתי אחרך כך ...
-
״אופיר ... אופיר נו קומי ... אופיר קומי כבר .... הגענו...״ מישהו לחש לי באוזן פתחתי עיניים וראיתי את אביאל קמתי מהר מלמלתי תודה ויצאתי מהאוטו נכנסנו כולנו לבית של יואב ופנינה דיברנו עם כולם והכול אמרתי לעמית שאני צריכה שהוא יעלה איתי דקה ... עלינו והתחלתי לדבר ״ עמית תקשיב , אחרי היומיים האלה בבית הבנתי שאני צריכה לחזור , המון זמן לא הייתי בבית עם כולם ...ואני חושבת, שאנחנו צריכים להיפרד .... אני מצטערת....״ אמרתי והוא הנהן וחיבק אותי ואמר שהוא מבין אותי והכול בסדר... ירדנו למטה ועמית עזר לי עם המזוודה שלי , חזרנו לדבר עם כולם נתתי ליואב ופנינה את המתנות שקניתי להם בקניון אמרתי תודה כמובן על כל התקופה ששהיתי אצלם והכול והסברתי שאני חוזרת הבייתה הם חיבקו אותי חזק ואמרו שהם תמיד פה אמרתי תודה והלכנו.... הנסיעה חזור הייתי גם היא שקטה חוץ משאלות של אנה כמו מתי מגיעים או איפה אנחנו...
אחרי חצי שעה בערך הגענו ועליתי ישר לחדר בלי לחשוב פעמיים החלפתי לפיג׳מה ועליתי לישון לא היה באלי לראות אפחד ...
-בוקר-
קמתי בבוקר אחרי שינה טובה מאודדד. ציחצחתי שיינים שטפתי פנים וירדתי למטה הכנתי לי חביתה וירקות והלכתי לסלון לאכול.
-
וואייי עברה כבר שעה ואני משתגעת דיי נמאס לי משעמם לייייי!!!!! אני מתקשרת לאנה נמאס לי !
~הטלפון מצלצל ואנה עונה~
אנה ; אןפיר אני הורגת אותך
אופיר: למההה
אנה: התסכלת בכלל מה השעה?! מה התפגרת
אופיר: נו תירגעי עשר עכשיו
אנה: איזה עשר אופיר ימטומטמת
אופיר: אז בואי נשמע מה השעה אם את חכמה גדולה
אנה: עכשיו שמונה וחציייייי
אופיר: נו אז מה קומי כבר
אנה: וואי תמותי!! מה את רוצה
אופיר: אני רוצה שתבואי אלייי משעמם לי
אנה: חצי שעה אצלך יפגר
אופיר: ביי קוף
-
ניתקתי והלכתי להתארגן ואחרי ארבעים דקות אנה הגיעה והיא הייתה נראית חצי מתה שתהיה בריאה גם כן זאת ״מה עובר אחותי?!״ שאלתי אותה והיא פשוט הלכה לסלון ונשכבה על הספא והלכה לישון יימח שמה ״אנההההה״ צעקתיי לה באוזן והיא קמה ״מה אופיר מה?! בן אדם עייף את יודעת מזה להיות עייף?״ היא שאלה אותי והדגישה תעייף גילגלתי עיינים והיא שמה תראש בחזרה וגילגלתי אותה מהספא והיא קמה ופשוט דפקה לי כרית בפנים חוצפנית 💁 רדפתי אחרייה עם הכרית של הסלון עד שהגענו לחדר של אור והיא נכנסה וקפצה עלייו ״אור תציל אותייייי״ היא צרחה והוא הסתובב ואמר לה ״הסתבכת לבד תסתדרי לבד תאמיני לי זאת אופיר מה היא כבר תעשה לך״ הוא אמר לה ואני הלכתי אליו נתתי לו כאפה לאנה כרית בראש והלכתי לחדר גאה! כמובן שאיך שניכנסתי נעלתי תדלת ואחרי חמש שניות התחילו דפיקות וצרחות של אופיר תפתחי לי או אם את לא פותחת את מתה וזה בהתחלה לא פתחתי ואז פתחתי להם והם ישר קפצו עליי שני בהמות ודיגדגו אותייי יימח שמם הם יודעים שאני רגישה לדיגדוגים!! אחרי חמש דקות הם ירדו ממני וירדנו למטה הם אכלו ואני ראיתי טלוויזיה בנתיים ואחרי שעה בערך שאנחנו יושבים כולם צילצלו בדלת וקמתי לפתוח ״מי זה??״ שאלתי. ״אביאל״ הוא אמר, הבן שהכי לא רציתי לראות עכשיו עם כמה שאני מתגעגעת אינלי כוח עכשיו לכלום...פתחתי הוא נכנס וישבנו כולנו והיה מצחיק וזה בכל הזמן הזה בכלל שכחתי שפיספסתי כבר יומיים של בית ספר ואמרתי לעצמי שמחר אני חייבת ללכת ״אור מתי מתחיל בית ספר מחר? שאלתי אוצו והוא אמר בעשר אמרתי סבבה ואמרתי לו שמחר אני הולכת הוא הינהן והמשכנו כולנו לדבר ולצחוק
-
-
אחרי שעה בערך כולם הלכו ורק אני ואור נשארנו וישבנו לראות טלוויזיה והיה באלי ים ״אורוש ״ אמרתי לו ״מה את צריכה אופיר״ אאוץ ״מזה מה אני צריכה תגיד מה אופירוש מה קרה איכס אתה אח מגעיל״ אמרתי לו בעצבים מזוייפים והוא נישק אותי בלחי ״מה אופירוש?״ הוא אמר בציניות וצחקתי ״באליייי ים!!״ אמרתי והוא גיחך מה כל כך מצחיק ״אמרתי לך שאת צריכה משהו״ הוא אמר וצחקתי ״נו אבל רציניייייי באלי יםםםם״ אמרתי לו כמו ילדה קטנה ״בסדר סיס אני אדבר עם אביאל ועוד כמה חברים ונלך עוד שעה לכי תתארגני ״ הוא אמר ועליתי למעלה להתארגן
שמתי תבגד ים הזה:
YOU ARE READING
New place , new love
Novela Juvenilבכל שנה נהרגים כ-150 אנשים מתאונות דרכים .... למזלי הרע , הוריי היו חלק מ150 האנשים הללו שנה שעברה , ואני ואחיי נשארנו לבדנו , עצמאיים , לא היינו מוכנים לעבור לגור אצל סבא וסבתא , לא רצינו לעזוב תחברים , כולם התעקשו שאני ואור (אחי התאום) לא נצליח לג...