הלב שלי התחיל לפעום במהירות אחרי המשפט שפול אמר
"ואתה מצפה שבאמת נהרוג אחד את השני כדי לצאת מכאן??" פחדתי לשאול "יש לך אומץ פשוט לבגוד בנו ככה? פשוט לנעוץ בנו סכין ולצפות בי מדממת למוות?"
אני לא אתפלא אם פול יאמר לי כן אחרי מה שהוא עולל לי, לא יכלתי להאמין שהוא גרר אותי בכוח במדרגות וגרם למוחי לדמם
וזה לא רק הוא גם אליס הייתה שותפה לזה.
נשארתי שם חסרת מילים
"אני אעשה כל מה שצריך כדי לצאת מכאן, אם זה אומר לדאוג לחיים שלי!!" הוא צרח כשעניו רשפו כעס
דמעות חנקו אותי, לא יכלתי להזיז שריר מרוב תשישות ופחד.
אני באמת פוחדת מפול ואליס? אני באמת פוחדת מהצוות שלי מהאנשים היחידים שיכלתי לסמוך עליהם באחוזה המטורפת הזאת???...באנשים שתמיד היו איתי כל השנים האלה? ...
שמעתי צרחות לפתע מכל כיוון אפשרי
צעדים ועוד צעדים....
הם הקיפו אותנו מכל הצדדים
דמויות לבושי שחורים, מתקדמים בהליכה מהירה, אלו הם המתים שקמו במפתיעה לתחייה, בטענה שאני זאת שהקימה אותם איכשהו.
אבל אני לא מאמינה שאני זאת שאחראית לזה, אין סיכוי, אילו זה היה קורה הייתי יודעת על זה...
''תביאי אלי את הסכין, הגיע הזמן לקצת אקשן'' פול הצהיר בזמן שאליס זרקה לכיוונו סכין שהייתה מונחת לידה, ואחת נוספת מוחזקת בין ידיה, שבמפתיע היו יציבות.
המתים הקדומים התחילו להתקדם אלינו, העניים של כולם צבועות בצבע שחור, חלקם צלעו אלינו, חלקם צחקו ורצו...
אני הייתי משותקת מרוב אימה, ונשארתי שם, יושבת על המדרגות, עדיין לא מצליחה להתאושש מכאב הראש הנוראי שפול גרם לי...הדבר היחיד שהכין אותי לעמדת כוננות הייתה היד שלי, שאחזה חזק במעקה המדרגות.
פול ואליס אפילו לא שמו לב אלי, כאילו אני לא קיימת...
פול תקע את הסכין במהירות בכל כך הרבה אנשים, שלא הספקתי לעקוב אחר תנועותיו המהירות, הוא היה כעוס כמו שבחיים שלו לא היה
לעומת זאת אליס שעמדה לידי, חוששת מעט להתקדם לעברם, חיכתה לטרף שיבוא אליה...ואז כשאחד מהם צרח והתקרב אליה היא הניפה את הסכין בחזהו של הזר וממנו נפלט דם- שוב בצבע שחור כזפת שכיסה את הרצפה, אחרי האיש הראשון שהיא רצחה היה נראה שהיא צברה אומץ לגשת אליהם, עיניה בערו מזעם וענייה נצצו מדמעות...
עוד דם...ועוד דם.....
השפלתי את ראשי, לא איפשרתי לעצמי לראות את המחזה הנורא הזה, לא האמנתי שהחברים שלי יכולים להרוג אותם בקלות כזאת, בחיים לא הכרתי אותם ככאלה, הם נעשו רצחניים, אלימים, ומשונים, ועל כך אני שונאת אותם...
יד אחזה חזק בשערי והתחילה למשוך אותו, נפלתי בכבדות על הרצפה, אך ידיי הספיקו להלום את המכה לפני שמכה נוספת תפגע בראשי הספוג דם...
הכרחתי את עצמי לקום, לראות מי זה...
הייתי שכובה על הדם השחור של המתים....הרמתי את ראשי....ומרוב בהלה ידי איבדו אחיזה ברצפה שהייתי מלאה בדם השחור והחלקתי אחורה....
YOU ARE READING
תיעוד על-טבעי
Horreurאשלי ריידן מתמחה בחקירות על טבעיות המתרחשות בבתים רדופים ומנסה להוציא את הרוע השוכן בתוכם- בכך היא גם זכתה לקבל סדרת טלוויזיה שהגיעה למיליוני צופים ברחבי העולם. המקרים שריידן חוקרת הולכים ונהיים קשים מיום ליום, מה קורה שהיא והצוות שלה נתקלים בבית שכ...
