תיעוד על-טבעי

-7- הסיאנס

''דייב? אתה בסדר?'' אמר פול במהירות לחברו הטוב ''אנחנו חיפשנו אותך...לאן נעלמת-''

''זה לא באמת משנה לאן נעלמתי,אני יודע שיש לכם מליון שאלות לשאול אותי אבל בכנות..אני לא באמת חושב שיש לי הסבר לענות עליהם'' הוא משך בכתפיו ואמר את המשפט הזה בקור רוח ועוקצנות שלא היה אופייני לדייב במהלך כל עבודתי איתו.

משהו בתוכי אמר לי בוודאות להיזהר ממנו, לא בגלל שהוא מסומן, בגלל שאני יודעת שדייב מת והאדם שעומד מולי לא יכול להיות דייב, הדבר שעומד מולי לא יכול להיות חי....

''אשלי, אין לך ממה לפחד, זה אני'' הוא חייך לפתע ''זה לא נראה כאילו את שמחה לראות אותי''

'' אתה היית מת, כולנו ראינו אותך!'' סיננתי לעברו.

''זה גם מה שאני חשבתי, אני רציתי למות! אז ניסיתי לקפוץ מהחלון הזה ומשהו פשוט החזיר אותי אחורה ופוצץ לי את הראש, איבדתי את ההכרה והתעוררתי בחדר שלא יכלתי לצאת ממנו כי ילדה קטנה אמרה שאם אני אנסה לצאת אבא שלה ממש יכעס....''

''מה?''

''אבל בכל זאת פתחתי את הדלת ואז.....''

''ואז מה?'' התעקשתי לדעת

''ואז הרגשתי דקירה חזקה בבטן שלי ונפלתי על הרצפה, אני כמעט בטוח שהתעלפתי, גיליתי שסומנתי ואז באתי מיד לחפש אותכם....''

קולו של דייב היה סופסוף מוכר יותר, זה הדייב שאנחנו מכירים...אני מקווה בכל ליבי מקווה שמי שמדבר איתי הוא דייב, כי דבר אחד לא נשאר פתור.....

''ואז ראיתי אותך מרוח בדם מתקרב אלינו כאילו אתה רוצה לרצוח אותנו העניים שלך היו לבנות לחלוטין!!.....''

''מה?!!?'' הוא כיווץ את גבותיו

מיד שתקתי

''אין לי מושג על איזה דם או עניים את מדברת..'' הוא הניד את ראשו, מבולבל

''אבל- אבל ראיתי אותך---''

''אולי את לא רואה טוב אשלי...האחוזה משפיעה עליך'' הוא גיחך והפנה את מבטו אל שאר חבריו ''נראה שהאחוזה משפיעה על כולנו בסופו של דבר''

הוא הסיר את חיוכו לפתע

''אנחנו חייבים לפעול...מיד''

פיטר ואליס עזבו את פצעיו של פול וניגשו למלאכה, הוציאו נרות מהתיק שהיה חלק מהציוד שלנו ובנוסף גם לוח סיאנס מעץ ומיקמו את הנרות בצורה מסודרת במעגל מאולתר באמצע הסלון ואת לוח הסיאנס בדיוק באמצע המעגל, ואליס הדליקה את כל הנרות בעזרת חבילת גפרורים.

''בואו ושבו במעגל'' אליס אמרה ומחתה זיעה ממצחה ''הגיע הזמן לדרוש מהם תשובות''.

                                                                        *******