***
יפות שלי!
פתחתי ספר חדש, עלילה חדשה, ודמויות חדשות! אני מאוד מקווה שתהנו מהספר הזה כי הוא עומד להיות מלא בהפתעות לא צפויות...אני מאוד אשמח שתגיבו תגובות ארוכות, ואת דעתכן לגביי הפרק, והכי חשוב שתצ'פרו באיזה דירוג. זה מאוד חשוב לי!
לפניי שאתן מתחילות לקרוא אני מאוד
ממליצה לשמוע את השיר שהוספתי למעלה,תהנו מהקריאה!
פרק 1-
''אימא נו מתי את מסיימת אני רוצה להגיד שלום לאבא!'' אני מתפתלת תחת יידיה שסובכות בתוך שיערי וקולעות לי שתיי צמות מתוקות.
''ניבר תתאזרי בסבלנות, אני כבר מסיימת מתוקה,'' היא משיבה בקול אימהי וגבוה, ועוברת לקלוע את צמתי השנייה.
אני נאנחת בייאוש ומגרדת את אוזניי כמו כלבלב קטן, אני משרבבת את שפתיי ומייבבת, ''אימא?'' אני קוראת בשמה לאחר מספר דקות של שקט מצידי.אימי מהמהמת בשאלה, וסוף כל סוף קושרת את שתיי הצמות בגומייה ורודה. ''למה קוראים לי ניבר? כל הילדים בגן צוחקים על השם שלי.. אפשר להחליף אותו? בבקשה, בבקשה?'' אני מתחננת כמעט בבכי כשאני נזכרת באושר ולביא שצחקו עליי אתמול בגן, וקראו לי בשמות גנאי שונים שגרמו לי להתבייש בשמי ורצון לשנות אותו.
אימי אוחזת בכתפיי ומסובבת אותי כלפייה, כך שאני בוהה בה בעיינים גדולות וחומות שנוצצות מהדמעות המלוחות. דמעה זולגת במורד לחיי ואימי ממהרת למחות אותה.
''את רוצה לדעת למה קוראים לך ניבר?'' אימי שואלת בחיוך רחב ושובבי כשעייניה נוצצות וגורמת לי להנהן במהירות ולהביט באימי בצייפיה.
''כי הוא מיוחד בדיוק כמוך,''
***
אני וישע ישבנו במכונית השחורה שלו שאביו קנה לו ליום הולדתו השש עשרה, קולו של הראפר אורטוגה הושמע בחלל המכונית, יכלתי להרגיש את המושב רועד מרוב הצרחות והצעקות שנשמעו בשיר.
השעה הייתה שבע וחצי בערב, ואני וישע היינו בדרך למסעדת בשרים טובה שנמצאת בטיילת תל אביב. חברו הטוב של ישע, אור בן בסט חזר מתאילנד לפניי יומיים וישע החליט שנצא לדאבל דייט, לא הראתי עיניין בכך, לחייך חיוך מאולץ כל הערב, ולהיות סביב המון אנשים. העדפתי להתכרבל ולהתמזמז עם ישע במיטת וחצי שלו ולצפות בסרטי אימה. אבל בשביל האדם היקר לי אעשה הכל.
לבשתי שמלה אדומה עם מחשוף עמוק, וגב פתוח. ונעלתי עקבים אדומים תואמים אשר לשמלה. שיערי נשאר פזור, העדפתי שלא לעשות מחליק ולהשאיר אותו טבעי ופרוע. שפתיי היו חתומות באודם אדום, ועייני חתומות בעיפרון שחור אשר הדגיש את עייני החומות והגדולות.
YOU ARE READING
הצד האפל
Romanceכמה שגוי הוא עבור אישה לצפות מגבר לבנות את העולם בו היא חפצה, במקום ליצור אותו בעצמה. -מרלין מונרו. מכיל: תכניים מיינים.