Tody

פרק 2- יום חמישי

אז כמו שאפשר להבין מהכותרת היום יום חמישי, יום חמישי.
וזה יום לימודים משעמם מאוד

9:20 - 8:30 שעת חינוך
9:30 - 9:20 הפסקת אוכל
10:15 - 9:30 מתמטיקה
11:00 - 10:15 מתמטיקה
11:05 - 11:00 הפסקה של חמש דקות
11:50 - 11:05 אנגלית
12:35 - 11:50תנ"ך
12:40 - 12:35 הפסקה של חמש דקות
13:25 - 12:40 מדעים
14:10 - 13:25 מדעים
ורק אז אני הולך הביתה, שזה רבע שעה מבית הספר שלי.

אז אחרי חמש וחצי שעות של לימודים (השלמת שעות שינה) חזרתי הביתה בערך בשעה 14:25 .

ואז אכלתי שניצל עם צ'יפס של אמא שלי. היה מאוד טעים, הם מלוחים וזה ממשטעים באיחוד עם מלח, כדי לכם לנסות אותו גם, אבל בכול אופן בו נחזור לסיפור שלי לפני שאני מרעב אתכם פה.

פתאום נזכרתי שאני צריך למצוא את הדובי שריהלתי מתנה ליום ההולדת כדי לשלוח אותו לזבל.

אבל במקום זה מצאתי בחדר משחקים הישן שלי ושל אחותי, הודעה בשבילי על הלוח גיר. וזה מה שהיה כתוב, ואני מצטט:

"שלום טומי, זה אני הדובי שלך מסטר טודי אבל אתה יכול לקרוא לי טודי. אין סיבה לפחד אני רוצה להיות חבר שלך. יש לי משחק מצוין שאני מכיר קורים לו רוצח בליל ירח מלא. בוא תשחק איתי. אני היה הרוצח, אז כדי שתתחבא"

זה היהכתוב כאילו היד רעדה למי שכתב והגיר היה בצבע לבן על לוח גיר ירוק.
חשבתי שזאת דניאל שממשיכה לעבוד עלי.

"טוב דניאל אני יודע שזאת את, מאוד מצחיק" אמרתי תוך כדי שאני חוזר למטבח. שחכתי לגמרה מטודי. ומזה שאני צריך למצוא אותו אחרת אני היה מקורקע על זה שאיבדתי תוך יום את מתנת יום הולדת שלי.

כשנכנסתי למטבח ראיתי את אמא שלי נכנסת עם דניאל, שעל גבה תיק גב.

"בשביל מה התיק?" שאלתי מתוך שקרנות נורמלית

"ישנתי אצל מיכל אתמול, לא שמת לב?" היא שאלה עם מבט כאילו שהיא ידע את התשובה לשאלה כבר.

וזה כבר הלחיץ אותי, אם היא לא כתבה את זה מי כן?!

אחרי שעשיתי את הכלים שלי מהצהריים הלכתי אל נדב החבר שלי.

****

היי אני יודעת שזה עדיין משעממם אבל אני עושה את מיטב יכולתי. אני לא סופרת גדולה,

ואני לא מצפה שתדרגו אותי על זה.