פרק 10:
"פשוט תבואי"
נעלתי מגפיים ויצאנו הצחוצה.
התחלנו ללכת ששתיקה מביכה נוצרה בינינו והמטח עלה ועלה.
לבסוף הגענו לבית קפה שכונתי והיה כבר ממש קר.
התיישבנו והסתכלתי בתפריט.
"אז מה יש לך להגיד לי?"
"זה סיפור קצת ארוך"
הזמנו שוקו חם ועוגת שוקולד חמה לשנינו לאחר שהתעקשתי שאין צורך בשתיים.
"אני מקשיבה"
"זה התחיל כיתה י' לפני בערך שנתיים. את ולואי התחלתם להתקרב. אני כל כך כעסתי עלייך שנטשת אותי, אתם נפגשתם כל יום ושכחת אותי. הבנתי שאני מתחיל לאבד את השליטה שלי והבנתי שאני חייב להתחיל להיות יותר קשוח. כל יום שלואי היה מתקרב אלייך היית חוטפת ואני כל כך מצטער זואי."
מכיתה י'א עד בערך סוף י'א אף אחד לא דיבר איתי. ואז אמנדה הצטרפה לכיתה והתחברנו ובזכותה כולם חזררו לאט לאט לדבר איתי. אבל לא לואי.
אני לא יודעת מה קרה אז אבל לואי התנצל וחזרנו להיות חברים אבל לא כמו פעם.
"אתה הסיבה שאף אחד לא דיבר איתי"
"ואת פשוט שנאת אותי. אני רק רציתי שתאהבי אותי כמו שאהבתי אותך."
הנחתי 5 פאונד על השולחן ויצאתי החוצה.
"זואי"
הרשתי לדמעות לרדץ במורד הלחיים שלי למרות שזה משהו שהייתי נוהגת לעשות רק במיטה או במקלחת.
זאין נגע לי בכתף וסובב אותי שהייתי מולו.
"למה?"
YOU ARE READING
I Hate You-z.m (Part 1)
Fanficבוקר יום ראשון. כמו בכל יום ראשון אני קמה ביאוש ומועדת לכיוון חדר השירותים הבטתי במראה שתלויה על הקיר, כשהבטתי במראה ראיתי פנים עם חיתוכים חדים, שפתיים אדומות ומלאות אך לא יותר מידי, עצמות לחיים גבוהות, שיער חום כהה כמעט שחור שרק הדגיש את העיניים בצ...