I Hate You-z.m (Part 1)

פרק 14

פרק 14:
ישבנו בשולחן אני ליד זאין וזאין ליד סאפה מולי וואליה לידה דוניה ובראשי השולחן טרישה ויאסר (סאפה וואליה ודוניה אלו אחיות שלו. טרישה ויאסר ההורים שלו.)

אכלנו ארוחה טעימה שטרישה בישלה.
"אז, זואי איך בלימודים?" טרישה שאלה אותי
"מצויין. בדיוק התחלתי לעזור לזאין קצת בפיזיקה וקצת כימיה"

"מעולה. יש לך חבר?" זה היה רגע מביך עקב העובדה שלפני משהו כמו שעה וחצי אני וזאין נהיינו ביחד.
"אמא... את יודעת. אני חבר שלה...?"
זאין אמר בבושה שאמא שלו שאלה אותי את זה.
"הו. זה נחמד" היא חייכה אל יאסר. יש משהו שאני לא יודעת פה?
"יש איזה סוד שלא מגלים לי?" וואליה שמה לב גם למבטים.
"לא לא" יאסר מיד גיכך.  אני חושבת שהם נזכרו במשהו.

שסיימנו לאכול פיניתי את הצלחות מהשולחן לכיור.
"בואי כבר" זאין לקח את ידי ומשך אותי       למדרגות.
נכנסנו לחדר של זאין. החדר שלו הוא קומה
שלישית והוא סוג של שני חדרים החדר שלו ויש דלת שמובילה לאמבטיה ולשירותים ויש עוד סוג של מטבחון כזה בקומה השלישית.
נכנסתי למקלחת כדי להתקלח.

אני מתה על החדר של זאין מסיבה מיוחדת אחת. יש לו קיר גדול שהוא חלון שמשקיף על לונדון.
יש לי חלון כזה אבל לא שהוא כזה גדול ואי אפשר לראות משם נוף שכזה.    
יצאתי ואמרתי לזאין שהוא יכול להיכנס והוא נכנס. לבשתי את הפיגמה של מיני מאוס שהיא ארוכה אבל לקחתי מכנס קצר.
ישבתי על המיטה וחיכיתי שזאין יסיים להתקלח. הבטתי בנוף ופשוט חשבתי.
לאחר בערך 5 דקות זאין יצא.

"מה נעשה מחר?" זאין שאל אותי
"נלך לבית ספר"
"למה לבאס את היום?"
"כי צריך זאין" הבטתי בו
"בוא נלך לישון"  אמרתי לזאין.
נשכבנו במיטה אחד מול השני.
"אתה זוכר שציירת אותי שהיינו קטנים?"
"כן" הוא אמר מיד
"יש לי את הציור הזה עדיין"
"למה?"
"כי אני חושבת שהוא מיוחד"
"אני אוהב אותך" זאין נישק אותי.
הסתובבתי וזאין חיבק אותי מאחור.
"לילה טוב" הוא לחש לי
"לילה טוב"

אני שמחה להגיד שסיימתי לכתוב את הפאנפיק!! עונה של 34 פרקים. הכי קצרה שהייתה לי. כמובן שאני מתכננת עונה שניה מסיבה אחת.

יש עלילה משנית שתיכנס לעונה הזאת אולי פעמיים ואני רוצה להיכנס אליה יותר בעונה הבאה ולהסביר עליה.