פרק 3: תחושה מוזרה

92 8 0
                                    

אני מתעוררת בבוקר בהרגשה נורא מוזרה, אני מזהה שאני בחדרו של נתי יושנים כפיות,
התחושה הזאת שהרגשתי לא באה לי בטוב בכלל. חלצתי את גופי מידיו החסונות והתגנבתי החוצה אל חדרי עושה את ארגוני הבוקר שלי כמשפטו מהדהד לי בראשי:
"את נוראה יפיפייה, את יודעת?" הוא אומר לעברי ואני שותקת זה הרגיש לי נוראה מוזר, "למה אני עדיין אם ליהי הזאת שיש לי אותך?" אינני מבינה מה עבר אליו באותו רגע אך אני יודעת שהוא היה מאט שיכור. אני נועלת את המגפיים שלי ויורדת במדרגות לכיוון הסלון רואה את הורי יושבים מחובקים וצוחקים עם כוסות קפה לפניהם "בוקר טוב" אני אומרת לעברם בחיוך ומחבקת אותם "בוקר טוב יפה שלי" אומרת לי אימי הלנה, "בוקר יפה של אבא" אבי רן אומר לי ואני מחייכת "אוהבת אותכם ואימא נתי עוד ישן" אני אומרת לעברם "אני אטפל בו טוב פיצי שלי" היא עונה לי; היא תמיד נהגה לקרא לי פיצי ותמיד אהבתי לשמוע את זה. "טוב אמא, אבא זזתי" אני צועקת לעברם ויוצאת מהדלת שקריאות שלום נשמעות מאחורי.
*****************
"חנייייי" צעקת הצורמת של רומי מהדהדת לעברי ואני מצחקקת "רום כמה פעמים אמרתי לך לא לצעוק לי באוזן" אני מתעצבנת בזיוף ושתינו פורצות בצחוק, "זה באמת כאב אבל" אני אומרת והיא רק מחייכת, "היה כיף אתמול" היא אומרת "כן.." אני עונה ביובש והיא מסתכלת אלי בסימן שאלה עד שהבינה את הבעת פני, "יעבור לו אל תדאגי" היא ישר קוראת אותי כמו ספר פתוח יודעת שזה נתי שמדאיג אותי. שתינו מתקדמות אל המבנה ועיניי קולטות את ירדן מתקדם אלינו "ירדני" אומרת לו מתנפלת אליו בחיבוק ואנחנו ממשיכים בדרך לשיעור שלנו מצחקקים.
ביציאתנו להפסקה מישהו מושך אותי מהיציאה של הכיתה, עיניי עולות מלאה ורואות את נתי מולי נאחז בקיר בכדי לא לפול אלי ואני נשענת על הקיר ומשלבת את ידי.
"מה אתה רוצה?" אני שואלת בקול אדיש והוא מרים את גבותיו בהפתעה "רק שמה שאמרתי אתמול יהיה בנינו קופיקה" הוא מסתכל אלי ועיניו נוצצות. "מה שתגיד" אני אומרת ומנסה להשתחרר מאחיזותו, אך הוא עוצר אותי ותופס בפרק כף ידי. "מה?! תשחרר אותי נתי!" אני מתעצבנת ומבטו נהיה רציני " אני לא צוחק חן, זה נשאר ביננו" גבותיו מתרוממות וורידי צווארו מתחילים לבלוט "מה כבר יש לי להגיד נתי? שמה, שאתה באמת לא אוה..." ידו הגדולה ישר סותמת את פי כי התחלתי באמת להרים את הטונים "תזהרי ממני חן" מבטו מתחיל להפחיד אותי מאט ואני משתחררת מאחיזתו בגסות "אני שונאת אותך" אני צועקת והולכת ממנו עצבנית.
----
מצטערת שהפרק קצר היה לי נורא עמוס למי שיכול להבין י"א, בכל הקרה בחנוכה ואחריו אני ממש מתכוונת להמשיך חג שמח לכולם *דובדבן*

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Dec 12, 2016 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

אחים בדם? / ?blood BrothersWhere stories live. Discover now