חלקים

(המשך לסיפור הדרכים)

פרק 31 

כבר עברו שבועיים מאז שהיילי הלכה זה ברור מה המשעמות של זה, פשוט לא יכולתי להדות בזה, עדיין קוויתי בסתר ליבי שהיילי עדיין בסתר שאולי אכשיהו היא עדיין תחזור, הייתי רוב הזמן או בבית הספר או במשרדים של שומרי החרבות, הם קיבלו אותם כמנהיג מיד, כך היילי רצתה וכך זה יהיה, איפלו אם הם לא הסיכמו עם החלטה הם לא הראו זאת, או התווכחו, זה מה שהיה רצתה וזה מה שנעשה. אני נהפכתי למנהיג שלהם ומפקד של המישימות, לא נתקלנו בשומרי הקשתים היה נראה כיאלו הם נעלמו מן השטח, והעדפתי לא להתעמק בזה יותר מידי. המישמות היו רגילות, מאט עזר לי בכול מה שיכל התאמנתי לפי השיעורים שהילי נתנה לי, אבל השאלה למה היא בחרה בי, לא עזבה אותי, והיה לי קשה להניח לזה.המשרד שלי היה אחר היה לי קשה לקחת את המשרד של היילי, כולם הבינו זאת ונתנו לי משרד אחר וגם את המפתחות של המשרד של היילי, הבית שלה גם נהפך לעזוב הוריה הפסיקו לחזור לבקורים היה אפשר להבין אותם, הם נתנו מפתח אחד לי ואחד לאיזבל, אני יודע שאיזבל מגיע לשם לפעמים, היא מנקה ומסדרת אך בחדר של היילי לא נוגעת אך מנקה, אני לא הייתי שם לא הייתי מסוגל, היה לי קשה מידי.

המשרד שלי היה אחר היה לי קשה לקחת את המשרד של היילי, כולם הבינו זאת ונתנו לי משרד אחר וגם את המפתחות של המשרד של היילי, הבית שלה גם נהפך לעזוב הוריה הפסיקו לחזור לבקורים היה אפשר להבין אותם, הם נתנו מפתח אחד לי ואחד לאיזבל, אני יודע שאיזבל מגיע לשם לפעמים, היא מנקה ומסדרת אך בחדר של היילי לא נוגעת אך מנקה, אני לא הייתי שם לא הייתי מסוגל, היה לי קשה מידי.

שכבתי על המיטה שלי מביט בתקרה הבית היה חשוך, הורים שלי היו בטיול והם היו צריכים לחזור רק עוד כמה ימים, פשוט שכבתי שם חושב עיניי היו פקוחות, כך שהפלאפון צלצל הוא הקפיץ אותי כל כך שהייתי בטוח שאני אפול, הצילצול קטע את השקט מסביב,והאאור של הפלאפון האיר את כל החושך מסביב, הרמתי אותו במיהרות, מקול השני בקע קול מוכר, שממש לא ציפתי לשמוע

"מייקל" זו הייתה איזבל והקול שלה היה חלול

"כן?" עניתי בשאלה 

אנחת רווחה נשמעה מהצד השני לצליל הקול שלי, "מייקל בבקשה תגיע לפה" היא אמרה בקןל עיניני ללא שום רגש, ידעתי מיד על מה היא מדברת, ניתקתי את הפלאפון חטפתי את מפתחות האופנוע מהשולחן, ונסעתי עליה.

פרק ראשון ומלא, בקרוב יעלו שאר הפרקים 

אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב