חלקים

פרק 37

פרק 37

איזבל חזרה לאחר כשעתיים לחייה סמוקות ונשימותיה לא היו סדירות, היא נראה נסערת, ופניה נפולות, היא חייכה עלינו חיוך זהיר והחלה לדבר מיד "חיפשתי בכל מקום, ואני לא מצאתי שום דבר שמדבר על מה שהזכרת, ואם מה שאת אומרת נכון אז יש לנו פתרון אחת, את יודעת על מה אני מדברת נכון" היילי נראתה מבועתת אבל הנהנה, איזבל המשיכה לדבר "את חייבת..." אבל הפסיקה שראתה את היילי מניפה את ידה שתעצור, "אני רוצה להסביר לו, מה זה אומר" איזבל הנהנה "אני אחזור אח"כ" היא יצאה וסגרה את הדלת, הבטתי בהיילי בשאלה היא נשמה עמוק ודיברה "מה שאני צריכה לעשות, זה שינוי פנימי בעיקר אבל זה ישנה אותי, אני.." היא נאנחה והביטה מעט ברצפה והחזירה את מבטה עליי "אני צריכה להפוך להיות הקשתית העליונה" היא נאנחה, כמובן שלא הבנתי מזה אומר וחיכיתי להמשך, זה אומר ש.. שאני יהפוך להיות בעלת יכולת מיוחדת להילחם, אני אלמד מהר יותר, ואלחם טוב יותר" הבטתי בה בשאלה "מה הבעיה?"

היא הביטה בי מעט בחשש והמשיכה "הבעיה היא.." היא התנשפה "שאני צריכה לוותר על הרגשות שלי"

פלטתי מיד "מה זה אומר?"

היא הביטה בעיני וראתה שהבנתי היא הנהנה בעצב "זה מה שאתה חושב"

התנשפתי בהפתעה ונשכתי את שפתי לא ידעתי מה להגיד 

היא הניחה את ידה על כתפי "אני מצטערת, לא ידעתי שזה מה שיקרה"

שלחתי לה חיוך מעודד "זה בסדר, אני מבין"

והיא חייכה בחזרה בהוקרת תודה.

התקרבתי עליה שפתי נצמדו לשפתיה והפכו לנשיקה ארוכה ומלאת תשוקה, היא חייכה עליי ומשכה אותי בחזרה לנשיקה נוספת, הגענו בסוף לחדר שלה, שהתנשקנו הפעם נפלו על המיטה וצחקנו, היא חייכה ואני משכתי אותה בחזרה, נגעתי בקצה חולצה והבטתי בה, והיא הנהנה קלות.