פרק 36

103 11 4
                                    

פרק 36

העוותי את פניי בכאב, לא רציתי שהיא תזכיר את זה, קיוויתי שהחושך יסתיר את הבעתי,

היא לבסוף פלטה "זה רק סיוטים" והבטתי בה מקווה שתמשיך היא לבסוף רק טלטלה את ראשה ונשכבה בחזרה במיטה,

הנחתי את ידי סביב מותניה היא נצמדה עליי ולבסוף הסתובבה והניחה את ראשה על כתפי, ודמעות חמות היו על פניה "אני מצטערת" היא אמרה בקול חלוש רק הצמדתי אותה עליי ולא אמרתי כלום,

היא נרדמה לבסוף ולא התעוררה עד יום למחרת, התעוררתי לפניה היא הייתה רדומה ולא רציתי להעיר אותה,

קמתי באטיות יצאתי וסגרתי אחריי את הדלת השעה הייתה 9:00 בבוקר איזבל הייתה במטבח והיא חייכה שראתה אותי "בוקר טוב" היא אמרה והניחה מולי צלחת עוגיות "משהו לשתות?" היא שאלה

"כן, קפה" אמרתי בחיוך ופניתי לחדר האמבטיה לשטוף את פניי, יצאתי והכול היה מוכן ואיזבל ישבה מולי והיה שקט ידידותי,

והיילי יצאה מהחדר שהיא משפשפת את עיניה "בוקר טוב" חייכתי עליה היא רק הרימה את ידה  וחייכה חיוך קטן ונכנסה לאמבטיה,

לאחר שיצאה היא נראתה ערנית יותר שאיזבל ראתה אותה בעיניה היה דאגה "מה קרה יקירתי, את נראית מוטרדת" היילי התיישבה לידנו ואמרה "יש משהו שאני צריכה לספר לכם" היא הביטה בנו בחשש ואני לחצתי את ידה שתמשיך,

היא הביטה בי בהוקרת תודה ואמרה "אני לא יודעת מה הם עשו לי, שומרי הקשתים, אבל אני מסוגלת להרגיש בהם וכנראה שגם הם מסוגלים להרגיש בי,

אני יודעת שהם קרובים, אבל אני לא יודעת מה לעשות" איזבל החזיקה בידה האחרת "אני אחפש כל מה שאוכל" היילי הנהנה בראשה וחייכה "תודה לך" איזבל יצאה מהבית.

תהנו מפרק... 

אנג'ל 

חלקיםWhere stories live. Discover now