פרק 59

86 9 0
                                    

פרק 59

הם העלו אותי לרכב שחור ונסענו משם, ניסיתי ככל יכולתי להביט החוצה אך החלונות היו משוחרים ומה שכן הצלחתי לראות זה חול,דשא, ויערות ולבסוף נרדמתי על המושב.

הרכב נעצר בחריקת בלמים. שהעיר אותי מיד, הבטתי סביב בוחן את השטח היטב עצרנו לאחר מסלול ארוך שבו נסע הרכב, מסביב הכול היה עצים וקרוב למקום שהיינו היה נחל, הם הוציאו אותי מהרכב האדמה היה קשה ועליה היו עלים שונים וצבעונים, שדרכתי עליהם הם השעו רעשים אות לכך שנשברו, הייתי עדיין בערפול חושים אך במצב טוב יותר, הגברים הגדולים הוציאו אותי מהרכב, הם דחפו אותי קדימה מעודדים אותי ואני רק כשלתי קדימה וכמעט נפלתי, הם החזיקו בי וסחבו אותי.

לבסוף הגענו הם הושיבו אותי על הקרקע והתרחקו קצת ועמדו סביבי, לא היה לי כוח לברוח.

ואז הוא יצא מבין העצים והתקדם לעברי, בצעדים בוטחים הרמתי את מבטי עליו, תמיד הוא היה כזרמתי מאז שאני מכיר אותו הוא חייך חיוך גאה והתקרב, פניו היו ברורים יותר זה היה לוקאס.

פניי היו חסרות הבעה והבטתי בו מתקרב "היי, מייקל" הוא אמר בקולן היהיר והגאה

השבתי לו בקול נטרלי "רצית את תשומת לבי?!"

"אתה רואה שקיבלתי אותי" הוא החזיר

"כן, על ידי חטיפה, אם ככה אתה מפנה עלייך תשומת לב, אנחנו באמת בבעיה" השבתי

הוא צחק צחוק קר שגרם לי להירתע "אני רוצה תצטרף אליי"

צחקתי הבטתי בפניו והם היו רציניים לגמרי

"אני רציני" היא אימת את חששותיי, הרמתי גבה במבט מופתע "למה אני, ולמה עכשיו?"

"כי לא ידעתי עד כמה אתה מיוחד"

עכשיו לא יכולתי לעצור בעצמי פשוט צחקתי כל כך עד שכמעט נפלתי.

"אני בטוח שתרצה, כדי להציל את החברים שלך"

הבטתי בה בחוסר אמון

על פניו עלה חיוך ערמומי ורע "כן, אתה בטוח רוצה להציל אותם" הוא אמר

"לאאא" שמעתי צרחה.

חלקיםWhere stories live. Discover now