פרק 34

114 14 0
                                    

פרק 34

התיישבתי על הכיסא, קרוב עליה, והבטתי בה, ראיתי אותה מתלבטת מה להגיד, ולבסוף היא התחילה "אני לא יכולה להיות איתך כי" היא התנשמה עמוק ואז המשיכה "כי אני לא יודעת אם אני אצליח לשרוד"

הנחתי יד על פיה "אל תגידי את זה" הנדתי בראשי כמעט בתחינה

היא הסירה את ידי ואמרה בנשימה "אני חייבת, אני פוחדת שזה יהיה יותר מידי, אני מעדיפה שתאהב אותי מרחוק ככה יהיה לך יותר קל.." היא הביטה בעיניי ידעה שאני מבין למה התכוונה "היילי" התקרבתי עליה "בבקשה" היא ידעה מה אני מבקש ממנה, היא התנשפה ובעיניה הייתה תשובה היא הנהנה "בסדר" פלטה

התנשפתי בחיוך וחיבקתי אותה היא כרכה את זרועותיה סביב צווארי שהתרחקנו מעט וזרועותיי היה עדיין סביב, התקרבתי עליה, נשקתי אותה בעדינות בהתחלה ואח"כ חזק יותר היא השיבה על נשיקותיי, הנשיקה הפכה להיות ארוכה ומלאת תשוקה, שהתרחקנו ראיתי חיוך על פניה,

איזבל נכנסה והייתה כמעט מאושרת לראות אותנו, היא הניחה אוכל על השולחן ורצתה לצאת אבל היילי קראה לה "איזבל" היא קראה וזו התקרבה "הצלחתי להימלט מפני שומרי הקשתים, אבל אני בטוחה שהם מחפשים אותי כבר, בקרוב הם יגעו ולא נראלי שאוכל להתמודד איתם"

איזבל נראתה מוטרדת ממה שהיילי סיפרה לה היא הנהנה ואמרה בחטף "אני יבדוק מה אני יכולה לעשות"

היא יצאה במהירות מקפידה לסגור אחריה את הדלת, הבטתי בה בשאלה, הורדתי את מבטתי "מזה רצתי להציל אותך" היא נראתה כל כך פגיעה, כל כך חסרת אונים, שכל מה שעשיתי היה לעטוף אותה בזרועותיי והיא פשוט טמנה את פניה בכתפי ונתנה לי לחבק אותה, היא חייכה חיוך הוקרת תודה. ואני פשוט הידקתי את ידי סביבה והיא לחשה לי "תודה".

אני מקווה שאהבתם אשמח לתגובות 

אנג'ל

חלקיםWhere stories live. Discover now