צלצול רועם נשמע ברחבי החדר ופקחתי את עיניי באיטיות מענה, עיניי נדבקו אחת לשניה בכוח רציתי להישאר במיטה ולהתכרבל בפוך הנעים,
"מאי!! קומי את תאחרי לאוטובוס!" שמעתי את ליטל צועקת לי מהמטבח. נאנחתי ההשלמה תוך שאני קמה ממיטתי שיערי סתור על לחיי ופיהקתי ארוכות.
ליטל היא אמי החורגת אבל היא כמו האמא הביולוגית שלי כיוון שאותה לא באמת הכרתי.
"אני קמה!" צעקתי חזרה. הסרתי את השמיכה מעליי במהירות והתארגנתי לקראת הנסיעה.
"מתרגשת?" ליטל שאלה כשארזה לי את הסנדוויץ' לנסיעה,
"בכלל לא אני רק עוברת היום לפנימייה חדשה ולא מוכרת" עניתי בציניות האופיינית לי כשאני לחוצה. הרגשתי כאילו ביוני עומדת להתפוצץ מהפרפרים שאחזו בה כל כך פחדתי מהמעבר לפנימייה חדשה, לבית ספר חדש.
נופפתי לשלום אחרון לליטל, חיבוק אחרון לאבא ויצאתי לכיוון תחנת האוטובוס תוך שבליבי אני נושאת תפילה שהכל יהיה בסדר.
הגעתי לאחר נסיעה של שעתיים לפנימיה, שטח דשא ענק השתרע למולי ועליו התרוצצו תלמידים מדברים בהתלהבות וחלקם עומדים בצד בשקט וניכר בהם שהם חדשים.
מישהו התנגש בכתפי בחוזקה ומעדתי
"תסתכלי לאן את הולכת משוגעת!" קול כעוס נשמע לידי "ס...סליחה" אמרתי בגמגום והתרחקתי משם במהירות.
נכנסתי לבניין הפנימיה וחיפשתי את המזכירות.
"את הילדה החדשה?" פנתה אליי ילדה אחת.
"כן, את יכולה להראות לי איפה המזכירות?" שאלתי מיואשת,
"כן בטח" אמרה בחיוך.
בדרך הבנתי מפטפוטיה הבלתי פוסקים שקוראים לה ירדן והיא בשכבה שלי, שכבת י"א.
הגענו למזכירות "אילנה זאת התלמידה החדשה" אמרה ירדן,
"את מאי? יופי את בחדר עם ירדן ליה ומעיין בהצלחה!" המזכירה שישבה שם אמרה.
"אז קוראים לך מאי אה?"שמעתי קול מוכר הסתובבתי וראיתי את הילד שהתנגשתי בו בכניסה, הבטתי בו בהפתעה ונבוכה מהמפגש הלא צפוי.
"טוב בהצלחה משוגעת" אמר,קורץ לי בעיניו הכחולות שריתקו אותי אליהן והלך מבלי לתת לי את היכולת לענות.
"אוקי אני יכולה להבין מה הולך פה רועי??? מאיפה אתם מכירים?" שאלה ירדן בפליאה,
"אנחנו לא מכירים סתם התנגשתי בו בטעות בכניסה" אמרתי נבוכה, "למה? מי הוא בכלל?" הוספתי בסקרנות,
"הוא בין המקובלים שכל הבנות רוצות אותו אבל הוא רוצה רק לזיין ולזרוק אז תזהרי ממנו!" אמרה והנהנתי.
"איזה כיף שאת בחדר שלי!!" אמרה ירדן או יותר נכון צעקה כשהיינו בדרך לחדר ואני רק גיחכתי בביישנות.
הגענו לחדר ושתי הבנות האחרות הציגו את עצמן בתור ליה ומעיין, הן נראו ממש נחמדות.
"אלו המיטה והארון שלך" ירדן הצביעה על אחת המיטות ואני הלכתי לסדר את הדברים סוקרת את החדר הקטן שהולך להיות ביתי לשנה הקרובה. ארבע מיטות היו מפוזרות בחלקים שונים ושני חלונות גדולים מעוטרים בווילונות לבנים שהשרו על החדר אווירה חמימה ונעימה.
YOU ARE READING
I'll be there for you (גמור)
Romance"אז זהו, זה הסוף בשבילנו?? שאל בקול עצור, עוצר את הדמעות, " כן,רועי זה הכי טוב בשביל שנינו!" אמרתי ודמעות החלו לרדת מעיניי "אני אוהב אותך!" לחש בקול חנוק ומשך אותי לחיבוק "גם אני" השבתי וחיבקתי אותו בחזרה. **** היי אני רועי...
