פרק 8💙

812 40 0
                                    

הלכתי לפנימיה, עדיין קצת המומה מהנשיקה של רועי.

"את לא מבינה מה קרה לי!!" ירדן צעקה כשנכנסתי לחדר,

"מה???" שאלתי בצחקוק,

"אני ורון התנשקנו!!"

" מהה תספרי הכל עכשיו!" צעקתי והיא צחקה,

"אוקי אז חזרתי מהמסיבה וישבתי על הדשא של הפנימיה ורון פתאום בא והתיישב לידי, התחלנו לדבר ואז הוא שאל אם אני אוהבת מישהו ואמרתי שלא והיה שקט ואז משום מקום הוא פשוט נישק אותי. זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים!!!!" היא צעקה וצחקתי,

"גם אני צריכה לספר לך משהו..." אמרתי והיא הסתכלה עליי בסקרנות,

"רועי נישק אותי..." אמרתי בשקט והסמקתי טיפה,

"מההה??? ואז מה קרה??" שאלה,

"כלום הוא אמר שזאת טעות והלך אוף אני לא יודעת מה לעשות!!" קראתי בייאוש ונטלתי את עצמי על המיטה הסמוכה.

"רגע מה הרגשת בנשיקה??" היא שאלה בחיוך שובב,

"לא יודעת כאילו הרגשתי משהו שלא הרגשתי בחיים זה מה שאני יודעת" אמרתי במבוכה והיא צחקה,

"טוב מישהי פה מאוהבת ברועי בוזגלו מזל טוב!!!" אמרה וצחקה,

"טוב טוב בואי נלך לישון" אמרתי בצחקוק והלכתי לכיוון השירותים.

קמתי בבוקר מוקדם וטיילתי בפנימייה משועממת,

"עוף מפה כבר" שמעתי צעקה והלכתי לראות מי זה,

"כוסעמק לך תזדיין יכלב!" ראיתי את רועי צועק על עדי שטרק לו את הדלת בפרצוף וצחקתי,

"מה את עושה פה?? הוא שם לב אליי פתאום,

" סתם מטיילת לי" אמרתי באדישות,

"בשבע בבוקר???" הוא שאל בשעשוע,

"כן, קמתי מוקדם ולא היה לי מה לעשות" אמרתי ופה הוא כבר צחק,

"מהה??" שאלתי בחוסר הבנה,

"את?? את, מאי בראון קמה מוקדם???" הוא שאל עדיין צוחק,

"כן מה הבעיה??" שאלתי בקול נעלב,

"אין בעיה רק שכל בוקר חצי מהפנימייה שומעת את הצעקות של החברות שלך שאומרות לך לקום" הוא אמר ונרגע מהצחוק,

"טוב מה שתגיד" אמרתי נבוכה קצת.

הוא התחיל ללכת לכיוון היציאה מהפנימיה אך עצרתי אותו,

"חכה אני רוצה לדבר על מה שקרה אתמול" אמרתי בתקיפות ומשכתי בידו,

"לא קרה כלום אמרתי לך שזאת היתה טעות" הוא אמר בחוסר סבלנות,

"לא, אני יודעת שאתה מרגיש משהו ואל תגיד שזה לא נכון!" אמרתי והוא שיחרר את אחיזתי בו והדביק אותי לקיר,

"ואת? את מרגישה משהו?!" הוא שאל,

"כן" עניתי, מופתעת מהאומץ שנחת עליי פתאום,

"ואני יודעת שאתה מרגיש כמוני!" אמרתי והדבקתי את שפתיי לשפתיו לפני שהוא הספיק להגיב.

הוא לא הגיב בהתחלה אך לאחר שתי שניות הוא נישק אותי חזרה.

צמרמורת נעימה עברה בגופי ולא רציתי להתנתק ממנו לעולם.

התנתקנו בסופו של דבר והוא היישיר את מבטו אליי בעוד שאני אדומה כמו עגבניה,

"אז אני רואה שסוף סוף קיבלת אומץ אה??"
הוא גיחך והשפלתי את מבטי במבוכה,

"תסתכלי עליי" הוא אמר והרמתי את מבטי,

"מה?" שאלתי,

"אני אוהב אותך" הוא אמר וליבי החסיר פעימה,

"א...אני" גמגמתי,

זה בסדר אם את לא מרגישה כמוני" הוא אמר וידיו נשמטו לצדדים,

"לא! רועי אני אוהבת אותך" אמרתי במהירות והוא הסתכל עליי, חייך והדביק את שפתינו בחזרה.

לאחר שנגמרו הלימודים רועי ואני הלכנו לכיוון הקפיטריה וראינו את עדי, ליה, רון וירדן והתקדמתי לעברם,

"מה אני רואה פה רועי ומאי ביחד??" ליה קראה בהפתעה מעושה וצחקנו,

"ידעתי שבסוף תהיו ביחד" ירדן אמרה בחיוך מנצח וצחקתי, מאדימה במבוכה,
אך למרות המבוכה שילבתי את אצבעותיי באצבעות של רועי ונישקתי אותו כשחצי מהקפיטריה מסתכלת עלינו.

I'll be there for you  (גמור)Where stories live. Discover now