נקודת מבט רועי.
היא הסתכלה עליי במבט שהיה בו כל כך הרבה עצב, כל כך הרבה אכזבה.
נשברתי לא יכולתי יותר, ברחתי מהאולם לא יכול לשאת יותר את המבט הזה.
שעה לפני....
קמתי, הראש כאב לי בצורה לא נורמאלית ונאנקתי בכאב,
"קח" ראיתי את רון מושיט לי כוס מים ולקחתי אותה בתודה.
"אני מניח שלא שתיתי אתמול שתי כוסות" אמרתי באנחה ורון הנהן,
"אמרת שאתה ומאי נפרדתם" הוא אמר ונדתי בראשי לחיוב,
"אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו" אמרתי והוא הנהן בהבנה,
"יאלה קום היום יש לנו הרצאה עם שכבת יא ואם נבריז יהרגו אותנו" הוא אמר ואני קמתי מהמיטה בלי חשק.
"יפה שהחלטתם להופיע" המורה שעמד בכניסה אמר נותן לנו להיכנס.
"רועייי" שמעתי קול מאחוריי והסתובבתי,
ראיתי את ליאל מתקדמת אליי במהירות ושניה אחרי הרגשתי את שפתיה על שפתי.
"דיי ליאל כולם מסתכלים לא פה" דחיתי אותה והיא התנתקה ממני בחוסר רצון.
הרגשתי שמסתכלים עליי וראיתי את מאי שהורידה את מבטה ממני ישר שמבטי נח עליה, המשכתי להביט בה,
בפניה היפות,
לפתע היא החזירה את מבטה עליי וראיתי כל כך הרבה כאב ואכזבה בעיניה שברקו מדמעות,
לא יכולתי יותר ויצאתי מהאולם, זורק למורה תירוץ שאני לא מרגיש טוב.
נקודת מבט מאי.
קמתי בבוקר שקים שחורים עיטרו את עיניי מעידים על לילה בלי שינה,
"מאי בואי נאפר אותך קצת נסתיר את כל זה, אה והיום אחרי ההרצאה אנחנו הולכות לשופינג ואחר כך נעשה ערב בנות ברור?"
ירדן אמרה והנהנתי בלי רצון מתיישבת מול המראה כשהיא מתחילה לאפר אותי.
"יאלה בנות תיכנסו ותתישבו עוד מעט אנחנו מתחילים" המורה אמר ונכנסנו לאולם.
ההרצאה התחילה ואני בהיתי המרצה בשיעמום,
לפתע שמעתי את הדלת נפתחת וראיתי את רועי נכנס והסתכלתי עליו פתאום נשמעה צעקה וראיתי את ליאל מתקדמת לעברו ומנשקת אותו.
הרגשתי כל כך הרבה כאב, כעס ואכזבה, מה הוא לא אהב אותי? איך הוא המשיך הלאה כל כך מהר??,
מחשבות רצו בראשי פתאום ראיתי את מבטו נח עליי והוזזתי את מבטי במהירות מנסה לחסום את הדמעות,
הרגשתי שהוא ממשיך ומסתכל עליי והשבתי לו מבט מהיר, הוא בהה בי עוד דקה ואז יצא מהאולם.
"יאללה שופינגגגג" ליה צרחה שיצאנו מהפנימייה וצחקנו.
"אני מותשת כבר" מעיין התלוננה לאחר שעתיים שאנחנו רק רצות מחנות לחנות והשקיות בידיים שלנו רק מתרבות יותר ויותר.
"טוב אנחנו רק צריכות לעבור בסופר ולקנות לפחות שלוש קופסאות גלידה וחוזרים לפנימייה" ירדן ציוותה והנהנו בחוסר ברירה.
"הרגליים שלי כואבות רצח אוף אני יותר לא הולכת עם עקבים לשופינג" ליה התלוננה,
"אם את רוצה להיות יפה צריך לסבול" מעיין אמרה וליה זרקה עליה כרית.
מפה לשם התחילה מלחמת כריות שבסופה כל החדר היה מבולגן אך לאף אחת לא היה כח לסדר אז הוא פשוט נשאר מבולגן.
"יאללה איזה סרט רואים?" ירדן שאלה והתחילה לדפדף בין הערוצים,
והתחלנו ויכוח על איזה סרט לראות,
"אני מחליטה וזהו!!!" אמרתי בתקיפות "הטיטאניק!" הוספתי ושמתי את הסרט שהן מתיישבות לידי מחסלות את קופסאות הגלידה שקנינו.
בסופו של הסרט כולנו היינו עם דמעות בעיניים,
"אני לא מבינה למה אני רואה את זה אם אני תמיד בוכה" מעיין התלוננה,
"מאי??מאי?? מה קרה?" ירדן שאלה בדאגה שדמעות ירדן מעיניי בלי שליטה,
"א...אני בסדר" אמרתי מנסה לעצור את הדמעות,
"רועי לא שווה שתבכי בגללו" מעיין אמרה וליה וירדן הינהנו, מסכימות,
"לטובתך כדאי שתישכחי ממנו שתעברי הלאה תראי לו שאת חזקה!" ליה אמרה והנהנתי,
"אני שונאת אותו" אמרתי אבל בתוכי ידעתי שזה ממש לא נכון,
"אני שונאת שונאת שונאת אותו!!!!" צעקתי בייאוש שדמעות מתחילות שוב לרדת מעיניי, הרגשתי איך הן עוטפות אותי בחיבוק מנחם ולאט לאט נרגעתי.
"טוב צריך לסדר את הבלאגן הזה וללכת לישון" ירדן אמרה שהתנתקנו מהחיבוק והתחלנו לסדר צוחקות ומדברות.
YOU ARE READING
I'll be there for you (גמור)
Romance"אז זהו, זה הסוף בשבילנו?? שאל בקול עצור, עוצר את הדמעות, " כן,רועי זה הכי טוב בשביל שנינו!" אמרתי ודמעות החלו לרדת מעיניי "אני אוהב אותך!" לחש בקול חנוק ומשך אותי לחיבוק "גם אני" השבתי וחיבקתי אותו בחזרה. **** היי אני רועי...
