"או סוף סוף הנסיכה החליטה לצאת מהמקלחתת" רועי קרא כשירדתי במדרגות וגיחכתי.
הוא סקר אותי במבטו והסמקתי, הוא חייך חיוך תחמן ואני שלחתי אליו מבט רצחני.
לימור ששמה לב לחילופי המבטים ביננו וצחקה,
"בואו לשולחן" היא אמרה בגיחוך.
לאחר הארוחה לימור פרשה לחדרה לישון ואני ורועי ראינו סרט אימה.
"רועי!" קראתי בזעזוע וכיסיתי את עייני עם ידיי, לא רוצה לראות את הזוועה הזאת, רועי רק צחקק לעצמו ומשך אותי אליו, ממשיך לראות את הזוועה הזאת.
"אני עולה לישון" הודעתי והוא הנהן והמשיך לבהות במסך.
לא הצלחתי להירדם והתהפכתי במיטה,
"עוד לא נרדמת?" רועי נכנס לחדר והתקדם למיטתי, נכנס תחת הפוך,
"רועי מה אתה עושה?" שאלתי, מבולבלת,
"ישן" ענה ומשך אותי אליו,
"אבל אם אמא שלך תראה אותנו?" שאלתי בהיסוס, ובתזמון מושלם,
"רועי פה? הוא לא כיבה... אה אתה פה? טוב אני לא אפריע לילה טוב" אמרה ויצאה בחיוך,
"רועי אם לא הייתי כל כך עייפה מה הייתי עושה לך!!" אמרתי בכעס והכתי את חזהו והתרחקתי ממנו מעט הוא רק צחק ומשך אותי חזרה אליו,
"לילה טוב יפה" אמר ונרדמנו.
קמתי בבוקר ורועי לא היה לידי, הלכתי לצחצח שיניים וירדתי למטבח שם ראיתי את רועי מנסה להכין משהו ללא הצלחה,
"מה אתה מכין או לפחות מנסה?" גיחכתי כשראיתי משהו שרוף במחבת,
"פנקייקים ולא ממש הולך לי" הוא נאנח בייאוש וצחקתי,
"טוב בוא נכין הכל מההתחלה אז תביא לי קמח ביצים סוכר וכוס מים" פקדתי והוא הביא לי את מה שביקשתי.
הכנתי את העיסה ולא יצא לי רע בכלל פתאום הרגשתי משהו נשבר לי על הראש וטיפות צהובות נטפו משיערי,
"רועי!!!!!!!" צעקתי בבהלה,
"מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה??!!" צרחתי שוב והלכתי לכיור לשטוף מעט את הביצה שעל ראשי,
"משעמם לי" הוא צחק,
"משעמם לך אה??? אתה עוד תתחרט על זה!!!" אמרתי ושפכתי עליו את מה שנשאר משקית הקמח,
"מאי!!" הוא ניסה להראות כועס אך לא הלך לו והוא פרץ בצחוק,
"יפה לך לבן" אמרתי ובחנתי את דמותו בפליאה מזויפת,
"אה באמת?" הוא שאל ושחיוך שובב נפרש על פניי מה שלא מצא חן בעיניי בכלל, הוא הוציא משהו שנראה כמו קקאו מאחת המגירות והתקדם לעברי,
"לא, לא, לא, לא רועי לא!!!!" צעקתי אך זה היה מאוחר מידי הוא שפך עליי את הקקאו ושיערי נהפך לעיסה דביקה של קקאו וביצה ביחד, לא היססתי לרגע ולקחתי את הסוכר ושפכתי עליו מוציאה בדרך את המלח.
וכך נמשכה מלחמת האוכל שלנו כמה דקות טובות שבהן המטבח הספיק להיות מזבלה אחת גדולה.
"טוב דיי אמא שלך תהרוג אותנו" אמרתי כשהבחנתי במצב הנוראי של המטבח ועצרתי אותו מלשפוך עליי את מה שנשאר מהסוכר,
"טוב בסדר" הוא התרצה והתחלנו לנקות את הבלאגן שלא נראה שיהיה לו סוף לאחר שסיימו לנקות הכנו את הפנקייקים שנזנחו בגלל מלחמת האוכל ועלינו להתקלח ואחר כך שכבנו במיטה בחוסר מעש.
"רועי ומאי בואו לכאן מיד!!!" שמענו את לימור צועקת מלמטה והחלפנו מבטים מבוהלים,
"מה זה הבלאגן הזה???" אמרה בכעס והצביעה על הכיור שהיה מלא בכלים,
"אמרתי לך לשטוף את הכלים!" סיננתי,
"אבל אמרתי לך שאני הולך להתקלח" הוא אמר והחלפנו מבטים זועמים,
"תלכי את" הוא אמר,
"לא רוצה" סירבתי,
"לא מעניין אותי אם אתם רוצים או לא שניכם עכשיו תשטפו את הכלים ומתי שאני גומרת להתקלח אני רוצה לראות כאן הכל שטוף מובן??" היא הלכה מבלי לחכות לתשובה והלכנו לשטוף את הכלים בלית ברירה.
YOU ARE READING
I'll be there for you (גמור)
Romance"אז זהו, זה הסוף בשבילנו?? שאל בקול עצור, עוצר את הדמעות, " כן,רועי זה הכי טוב בשביל שנינו!" אמרתי ודמעות החלו לרדת מעיניי "אני אוהב אותך!" לחש בקול חנוק ומשך אותי לחיבוק "גם אני" השבתי וחיבקתי אותו בחזרה. **** היי אני רועי...
