פאנפיק על במבי

התחלה של חיים ותגליות חדשות

השמש עלתה, מסנוורת את עיניי העדינות, המולה של קולות נשמעת מסביבי וריח צמחים מלטף את אפי. לא ידעתי מה מצפה לי עד שאמא ליקקה את לחי, לחשה לי להגיד שלום ולפתוח את עיני. עיניי נפתחו אט - אט, נותנות לשביבי האור לחדור יותר ויותר. חיוכים מקיפים אותי, מכל חיות היער והצבעים מסחררים את עיני. הרגשתי את הציפייה, את ההתרגשות ואת השמחה באוויר. הסתכלתי על אמא, מחייך ומחפש אישור. אמא חייכה אלי חיוך גדול, עיניה נצצו בשמחה וראשה דוחף אותי לעמידה.

מהסס, הרמתי את רגליי ברעד ונפלתי מיד. אמא דחפה אותי שוב לא נתנה לי לוותר, אני הרמתי את רגליי ומתחתי את ידיי. אני עמדתי, כולם צרחו מהתרגשות ואני מתמלא משמחה. ארנב קטן, ניגש אלי ודיבר איתי מלא בהתלהבות. הארנבון מצא חן בעיניי, אמא מסכימה לי לטייל איתו מעט ואני יוצא לדרך. טמפר - שמו של הארנב המתלהב, מנסה ללמד אותי מילים ולדבר. הכל חדש לי, אני רוצה לדעת הכל ולדעת איך להגיד את הכל. אך, בעוד טמפר מלמד אותי להגיד פרח צץ יצור מוזר מין הפרחים. אני קופץ לאחור, מבוהל וטמפר ממהר להגיד לי שזה בואש. אני מבולבל, שואל את היצור עם הוא פרח ואדום פורץ על לחייו. הוא מחייך אליי, חיוך מתוק ועדין. אני לא יכול להישאר אדיש אליו, אני מחייך אליו חזרה ומאמץ את המילה החדשה.

הזמן עובר, אני כבר גדול יותר וחבריי הם עדיין טמפר ופרח. אמא מחליטה לקחת אותי היום אל האחו, המקום נראה כל כך צבעוני וחיי. הצבעים כאן הם מהפנטים, אני רק רוצה לזנק ולקפוץ אליו. אבל אמא עוצרת אותי, אני מסתכל עליה ואני מעט מבולבל. היא מסבירה שהאחו הוא מקום נפלא, קסום וגם מאוד מסוכן. כי יש באחו סכנות שאם לא עוצרים, בודקים ורואים שהוא ריק מהן זה יהיה רע מאוד. אני מתמלא פחד, מסתכל על האחו שלפתע נראה מפחיד בצבעיו ואני לא זז עד שאמא מתחילה לזוז. אמא הולכת לפני, אוזניה זקופות ודרוכות. צעדי מהוססים, מפוחדים ואני מתאפק שלא לקרוא לאמא שתחבק אותי. אחרי כמה שניות, אמא מסתובבת אלי, מחייכת ואני נרגע. היא מורידה את ראשה אל הדשא בעל הצבע הבוהק והמזמין. מתחילה לאכול, אני מחליט לעשות כמוה ומתחיל לאכול גם. הדשא באחו טעים, הוא רך, הוא טרי והוא מלא טעם. הדשא באחו לא נגמר, אחרי שאני שבע, אני מתחיל לרוץ באחו ולהתגלגל. לפתע, משהו קופץ עלי, אני נבהל ורץ חזרה לאמא במהרה. אמא מסתכלת עלי מבולבלת, מסיתה את מבטה ממני אל הכיוון שממנו רצתי ומתחילה לצחוק. אני מפסיק להסתתר מאחוריה, תופס אומץ ומסתכל. מה שקפץ עלי או ליתר דיוק, מי שקפץ עלי זאת איילה צעירה ויפה. היא מציגה את עצמה כפלין, אני אוהב את הצליל של שמה. היא מסקרנת אותי מאוד, היא שואלת אותי מלא שאלות ואז הולכת להתקלח. אמא לפתע מזדקפת, קוראת לי אליה חזרה ודורשת ממני לרוץ. אני מפחד, אני מתחיל לרוץ כמה שיותר מהר וקרוב לאמא. בדרך, אני נזכר שראיתי את אבא ואבא הוא מנהיג חזק ואמיץ. אני מחליט להפסיק לפחד, לרוץ מהר ולהתמקד באמא.