פרק 8

6.4K 326 7
                                    

פרק 8 – "בלבול"

למחרת אני נכנסת למשרד שלי ברגשות מעורבים. פחד מוות, הלם ופאניקה הם רק חלק משלל התחושות שעוברות כעת בגופי.

על השולחן במשרדי נחים שלושה תיקים חדשים שהגיעו למשרד, ועל אף שביקשתי מאבי לא להעמיס עלי בגלל התיק של אביתר יצחק הוא לא התחשב בי. אמר שאלה תיקים חשובים והוא סומך עלי שאצליח להתמודד עם הכל... נאנחתי כשנזרקתי על הספה במשרדי, מודעת היטב לעובדה שאין היום ארוחת צהריים, ושאני הולכת להיות תחת עומס רב בתקופה הקרובה.

בשעה אחת בצהריים הדלת נפתחת, ומי אם לא איתן עומד בכניסה.

"בחיי איתן, אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל אני ממש שמחה לראות אותך"

חיוך משועשע עלה על פניו בשעה שיצא מהמשרד, מותיר אותי מבולבלת וכעבור רגע נכנס שוב.

"מה עשית?" גיחכתי.

"בדקתי שנכנסתי למשרד הנכון. אוקי, קרה נס. ממתי את שמחה לראות אותי?"

"ממתי שנכנסת וגרמת לי להרים את הראש מהתיקים המתישים האלה"

הוא חייך, "אם ככה, את תחזרי לשנוא אותי בדיוק בעוד חצי דקה" אמר בשעה שהוציא מסמכים המפרטים על ההסכם בינינו לצורך כך שאעבור עליהם ואחתום כדי שיוכלו להפעיל אותי כסוכנת שלהם.

"תגיד, אני אלמד מטווחים?"

"ברור, גם קרב מגע והכל."

"אתה רציני?" שאלתי בהתלהבות.

"ברור," אמר, "לא חשבת שנשלח אותך ככה נכון?" משכתי בכתפיי במקום לתת תשובה, כי האמת היא שבכלל לא חשבתי...

התחלתי לעבור על ההסכם, מבררת פרטים שלא היו ברורים לי עד הסוף ומחדדת נקודות חשובות ולבסוף חותמת בכתב יד עגול ורהוט.

"הערב נשתה לחיי זה, שותפה" הוא צחק ונעמד, "אני זז. תהיי מוכנה בעשר, אני אוסף אותך."

"אוסף אותי לאן?"

"לאיולי בר" אמר מהפתח, "נשתה לחיי השותפות" קרץ לעברי

גיחכתי בציניות, "באמת איתן... אתה תמים. גם אם חיי יהיו תלויים בזה אני לא אצא איתך"

"עורכת דין סגרון, אני נעלב... עד כדי כך קשה לך עם הנוכחות שלי?"

"אני יכולה להסתדר גם בלעדיה, אם אתה שואל אותי"

"אז מזל שאני לא שואל אותך" חיוכו לא ירד מפניו, "עשר למטה." קבע ויצא.

נשפתי בכעס. שמוק מעצבן.

הסוכן שליWhere stories live. Discover now