Almost Human

פרק 1- הבחור החדש

השעה 7:00

היום זה היום הראשון לבית ספר- אני ממש לא אוהבת בית ספר למרות שאני די מוציאה ציונים גבוהים. אמא מעירה אותי מהמיטה ואני באי רצון קמה והולכת להתקלח. אני לא טיפוס של בוקר. אחרי המקלחת התארגנתי מהר וניסיתי להיאבק עם השיער אריה שלי עד שכמעט נשרה לי היד.

ב8:00 התקשרה קלואי ואמרה שהיא באה לאסוף אותי אחרי חמש דקות היא באה ונסענו , בדרך דיברנו על החבר החדש שלה זאק ועד כמה שהוא חתיך. אני לעומתה לא החלפתי חבר כל שבוע, סך הכול היה לי חבר אחד כל החיים שגם הוא היה איתי שבועיים ועזב אותי- אוחח אהבה מטופשת של כיתה ו .

כשנכנסנו לבית ספר ראיתי ילד שלא הכרתי השיער שלו היה מתולתל בקצוות והפוני הקטן השתלב לו עםהמצח, הוא היה גבוה ושרירי, כשהסתכלתי לו בעיניים כשלא שם לב ראיתי משהו מסתורי ודי מלחיץ המשכתי לבהות לו בעיניים ואז משך אותי במותניים טובי סובב אותי אליו ונישק אותי נשיקה ארוכה ונעימה. "התגעגעתי אלייך" אמרתי לו "גם אני אלייך יפה שלי" הוא החזיר לי. הוא בא לנשק אותי עוד פעם עד שהצלצול הפריע לו ונכנסנו לשיעור ביולוגיה. בשיעור מר.פייף החל לומר "זהו איידן הוא תלמיד חדש בבית הספר״ טפילו השם שלו מסתורי חשבתי לעצמי. מר.פייף הוביל אותו למקום ריק לידי כיוון שג׳יין לא באה היום. "היי" אמרתי לו והוא לא הגיב "אתה לפחות יכול לומר היי בחזרה" מלמלתי לעצמי. אחרי השיעור המבטים שלנו נפגשו ולפתע הרגשתי פרפרים בבטן , התחושה החמימה הזאת והמנחמת כשהסתכלתי לו בעיניים חוץ מאימה ראיתי נקודה קטנה של עצב. לאחר שתי שניות בערך הסטנו מבטים אחד מהשני.

15:00

הגעתי הביתה והדלקתי את הטלוויזיה, ראיתי שקרניות קטנות ויפות לבערך שעה אכלתי קצת קורנפלקס( אני לא ממש אוכלת דברים נורמליים בצהרים) אחרי זה עליתי למעלה ודיברתי עם ג'יין בסקייפ ובדקתי אם היא רוצה ללכת איתי לקניון והיא ענתה לי שהיא חולה מידי אפילו בשביל קניון. אחרי שעה שבה לא עשיתי כלום התקשר אליי טובי "היי מה קורה? כי לי ממש משעמם " גיחך. " טובי אני לא יכולה עכשיו אני עסוקה בלא לעשות כלום". צחקתי "אז בואי אליי ולא נעשה כלום ביחד חחחח" אמר כשהרגשתי את החיוך שלו מבעד לפלאפון." אני חצי שעה אצלך" אמרתי. מהר התארגנתי שמתי שורט ג'ינס עם קרעים וגופיה שחורה נופלת, שמתי קצת איפור כמו שאני אוהבת אמרתי לאמא שלום ויצאתי מהבית. בדרך לטובי חשבתי על איידן לא הבנתי למה אני חושבת עליו כשאני בעצם אמורה לחשוב על טובי אוף אני כל כך מבולבלת. כשבאתי לעבור את המעבר החצייה הרגשתי כמו זומבי מהמחשבות שלי שלא שמתי לב שבאה מכונית לכיווני ו..........................................

מקווה שאהבתם זה הסיפור הראשון שלי אז אני אשמח לתגובות. תהנו!