Kik-Lashton texting [מתורגם לעברית]

-20-

לוק-
היום זה היום שאני פוגש את אשטון ואני ממש לחוץ ונרגש.

הייתי כל כך לחוץ שאני הולך לפשל ולגרום לרושם ראשוני גרוע. זה לא יראה טוב. הלכתי הלוך וחזור בחדר שלי עד שהגיע הזמן שהייתי צריך לעזוב. אמרתי להתראות לאמא שלי שהייתה במטבח ואז הלכתי החוצה ונכנסתי למכונית שלי. הנסיעה לסטארבקס נמשכה 10 דקות.

כאשר נכנסתי לחניה זה היה כבר 14:30 בדיוק והייתי גאה בעצמי על כך שהגעתי בזמן למשהו פעם אחת בחיים שלי. שנכנסתי לבפנים הסתכלתי מסביב כדי לראות אם אשטון נמצא אבל לא ראיתי אותו, אז בחרתי לשבת באחד השולחנות ולחכות.

שלוש דקות אחר כך, שמעתי את הפעמון מצלצל כשמישהו נכנס לחנות. הרמתי את הראש וראיתי שזה היה אשטון.

הו אלוהים אדירים, הנה מתחילים, חשבתי לעצמי. הוא הבחין בי ושלח לי חיוך וצעד לכיוון שלי. הוא ישב בצד השני של השולחן.

״היי לוק.. ״ הוא אמר בשקט. כמובן שהוא גם היה לחוץ כמוני. תודה לאל. ״ה-היי אשטון.״ אמרתי מגמגם.

״וואו אני לא מאמין שבאמת נפגשנו. ושאתה אמיתי.״ הוא אמר.

״גם אני. אתה יותר חמוד כבנאדם.״ אמרתי, מחייך קצת. ״תפסיקקק עכשיו אני מסמיק. תודה רבה לוזר.״ הוא אמר, מסתיר את פניו.

״היי, המשימה הושלמה.״ אמרתי והלחץ שלי באיטיות החל להעלם. ״אע, אתה בדיוק כמו שאתה מסמס.״ הוא הגיב וגילגל את עיניו. ״היי. אני לא. אני יכול להיות שונה. אני פשוט בוחר שלא.״ הוא ציחקק מהתגובה שלי.

״אז אתה רוצה ללכת לפארק ברחוב ליד, אולי?״ הוא שאל. הנהנתי ושנינו קמנו ופנינו לעבר הדלת. הלכנו ברחוב אל הפארק וישבנו על אחד הספסלים והייתה שתיקה לכמה דקות. עד שאשטון דיבר, ״אז..מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו?״

״אמ אני לא יודע. אנחנו יכולים להתנדנד על הנדנדה? להיות הילדים שאנחנו.״ אמרתי. מרגיש את הילד הפנימי שבי יוצא החוצה.

״אבל אנחנו נערים.״ הוא אמר. צחק וגלגל את עיניו לעברי. ״אז? זה לא אומר שום דבר. בוא נלך ונעשה חיים ונחייה כמו שהיינו ילדים (Live While We're Young-OneD).״
הוא צחק שוב אבל הסכים. עשינו את דרכינו לעבר הנדנדות והתנדנדנו עליהם לכמה זמן ואז הוא החליט לעשות קצת כיף ולדחוף אותי מחוץ לנדנדה ולרוץ רחוק ממני. במהירות קמתי והתחלתי לרוץ אחריו וניסיתי לתפוס אותו, ולבסוף גם הצלחתי.

כשהצלחתי לתפוס אותו, תפסתי אחד מפרקי ידיו ומשכתי אותו אלי ועטפתי את זרועותי סביב מותניו ומנעתי ממנו לרוץ.

״זה היה כיף.״ אמרתי שהתנשפתי ונתתי לו ללכת.

״אני יודע״

״הו אני הולך להחזיר לך.״

״היית רוצה.״ הוא אמר צוחק. וזה איך שאר היום עבר. שיחקנו בגן שעשועים, רדפנו אחד אחרי השני ועשינו כיף. עד שהוא אמר שהוא חייב ללכת הביתה. הוא נתן לי חיבוק לפני שעזב וחייכתי לעברו. נסעתי חזרה הביתה, נכנסתי למיטה ונרדמתי עם חיוך על פניי.